אִֽם־אֶשְׁכָּחֵ֥ךְ יְֽרוּשָׁלִָ֗ם תִּשְׁכַּ֥ח יְמִינִֽי׃
מלבי"ם
אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, ימליץ שכמו שהימין היא מוכנת אל האדם בכל תנועותיו ועסקיו, כן ירושלים היא חבת כל תנועותינו ועסקינו, עד שא"א לשכחה כמו שא"א לשכח את הימין, ויותר מזה כי תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, שכל דבורי הוא בך ואם לא אדבר מזכרונך אהיה כאלם אשר לשונו לחכה דבקה, ולא לבד בעת שאני גולה וסורה, כי גם אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי, גם אם אשמח בהצלחת עולם תהיה ירושלים עולה עליהם, עד שכל שמחה תהפך לעוצב ע"י זכרון חורבנה:
מאירי
ואמ׳ אח״כ אם אשכחך ירושלם כלומ׳ אני אי איפשי לעבור על דבריהם אבל לא שיהא זה אצלי שמחה ושעשוע כי אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני ופירשו בו תשכח הניגון כי הימין תניע מיתרי הכנור ולדעתי תשכח היכולת המצוי לה כלומ׳ יכלה כחה לגמרי עד שישכח ממנה מלאכת יד ובלעז אנדירילישקא.