תִּדְבַּ֥ק־לְשׁוֹנִ֨י ׀ לְחִכִּי֮ אִם־לֹ֪א אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי אִם־לֹ֣א אַ֭עֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלִַ֑ם עַ֝֗ל רֹ֣אשׁ שִׂמְחָתִֽי׃
מאירי
תדבק לשוני לחכי להיות ג״כ כח הדבור כלה ונפסד אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי כלומ׳ כשאתחיל לשמוח בשום ענין מיד אזכור אבל ירושלם ונאספה שמחתי. כל זה התנצלות השיר כי לא מלבו רק להכרח מי שידו שולטת עלינו.
מצודת דוד
תדבק. תהיה לשוני דבוקה לחכי לבל אוכל לדבר אם לא אזכיר אותך תמיד ואם לא אעלה את זכרון ירושלים בראש שמחתי ר״ל בתחילת השמחה אשים לה זכרון לבל אשכחה בעת תוקף השמחה: