אַל־תַּט־לִבִּ֨י לְדָבָ֪ר ׀ רָ֡ע לְהִתְע֘וֹלֵ֤ל עֲלִל֨וֹת ׀ בְּרֶ֗שַׁע אֶת־אִישִׁ֥ים פֹּֽעֲלֵי־אָ֑וֶן וּבַל־אֶ֝לְחַ֗ם בְּמַנְעַמֵּיהֶֽם׃
רד"ק
אל תט. הנה התפלל על מוצא שפתיו ועתה מתפלל על הלב כמו שהוא עתה נכון כן יהיה לעולם, ולא יוכלו פועלי און להטוו, ואמר אל תט כי אם לא יעזרהו להכין לבבו הרי הוא כאילו מטה לבו: