כִּ֤י אֵלֶ֨יךָ ׀ יְהֹוִ֣ה אֲדֹנָ֣י עֵינָ֑י בְּכָ֥ה חָ֝סִ֗יתִי אַל־תְּעַ֥ר נַפְשִֽׁי׃
רש"י
כי אליך ה' אדני עיני. מוסב למקראות של מעלה שיתה שמרה לפי ואל תט כי עליך עיני וגו':
רד"ק
אל תער. כמו ותער כדה, ענין שפיכה ויציקה, וכצאת הנפש מן הגוף כאילו נשפכת ממנו על דרך ואשפוך את נפשי: