שְׁלַ֥ח יָדֶ֗יךָ מִמָּ֫ר֥וֹם פְּצֵ֣נִי וְ֭הַצִּילֵנִי מִמַּ֣יִם רַבִּ֑ים מִ֝יַּ֗ד בְּנֵ֣י נֵכָֽר׃
מלבי"ם
שלח ואם לא תרצה להפיצם ע"י השגחתך הפרטית עכ"פ ההצלה שתציל אותי תהיה על ידך בבלי אמצעי, לא ע"י משגב ומצודה רק שלח ידך ממרום ופצני, ר"ל שתחת שתסתירני במצודה תפתח אותי מן האויבים העומדים סביבי על ידי שתרים אותי למרום מביניהם, ובזה תצילני ממים רבים מיד בני נכר הסובבים אותי כשטף מים:
מאירי
ושלח ידיך ממרום לעזרני או פי׳ ידיך נגעך לנגעם ולכלותם. ופצני שתפתחני ממאסר הצרות כי הפצייה הוא ענין פתיחה כמו פצמתי פי אל ה׳ (שופטים יא לה). וממים רבים ר״ל שטף האויבים ומיד בני נכר.