הַנּוֹתֵ֥ן תְּשׁוּעָ֗ה לַמְּלָ֫כִ֥ים הַ֭פּוֹצֶה אֶת־דָּוִ֥ד עַבְדּ֗וֹ מֵחֶ֥רֶב רָעָֽה׃
רש"י
הנותן תשועה למלכים. מדבר על סלע המחלקות שהיה דוד קרוב ליתפש ביד שאול ובא מלאך אל שאול מהרה ולכה וגו' (שמואל א כ״ג:כ״ז) הציל את שאול מהיות שופך דם נקי ואת דוד מהיות נהרג:
מלבי"ם
(י-יח) הנותן שאשירה לך על תשועה הכללית שאתה נותן למלכים ועל תשועה הפרטית שעשית לי ביחוד בענין יותר נעלה, הפוצה את דוד עבדו שמצד שהוא עבדו פוצה אותו בידו, וע"ז פצני והצילני ביחוד:
מאירי
ואומ׳ אתה הנותן תשועה למלכים להצילם במלחמותיהם כלומ׳ שאין תשועתם עם כל מלכותם מצד עצמם רק מאתך הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה כלומ׳ שפתחו ממאסר אימת חרב רעה.