לְדָוִ֨ד ׀ בָּ֘ר֤וּךְ יְהוָ֨ה ׀ צוּרִ֗י הַֽמְלַמֵּ֣ד יָדַ֣י לַקְרָ֑ב אֶ֝צְבְּעוֹתַ֗י לַמִּלְחָמָֽה׃
מלבי"ם באור המילות
ידי לקרב אצבעותי למלחמה. הקרב הוא מה שמתאבקים מקרוב וזאת עושים בכח היד, והמלחמה הוא מרחוק וזאת צריך אימון האצבעות לשלוח חציו למטרה:
מלבי"ם
לדוד, בתפלה זו יזכיר כי ה' הצילהו תמיד מאויביו בהשגחתו ורדד עמים תחתיו, והוא מבקש שיעשה לו ה' נסים גלוים וראו כל עמי הארץ וייראו מה', ברוך ה' צורי תקפי הוא מה', בין נצחון המלחמה הוא המלמד ידי לקרב שהוא המלחמה שלוחמים עם האויב מקרוב, ואצבעותי למלחמה היא המלחמה שלוחמים מרחוק ע"י חצים וקשת:
מאירי
לדוד ברוך וגו׳. זה המזמור חברו דוד כשהניח ה׳ לו מכל אויביו והיא העת שאמ׳ בו השירה וכאשר ראה שהגיע לתכלית כוונתו הודה לאל על זה והתנבא על צרת הגליות והתפלל עליהם והחל תחלה בהודאתו לאל ואמ׳ ברוך ה׳ צורי ר״ל חזקי ותוקפי כלומר שבעזרו הגיעני חזקי ותקפי והמלמד ידי לקרב ר״ל המרגילני בכך או שמלמדני תכסיסי המלחמה עד שאנצח את אויבי וכן אצבעותי למלחמה.