מַשְׁלִ֣יךְ קַֽרְח֣וֹ כְפִתִּ֑ים לִפְנֵ֥י קָ֝רָת֗וֹ מִ֣י יַעֲמֹֽד׃
רש"י
משליך קרחו כפתים. המים מגלידים ונעשין פתיתין פתיתין, ומדרש אגדה כפתים הכל לפי משא הבריות העני לפי חוסר מלבושיו מיקל עליו:
מאירי
והקרח יורד ברוב פעמים בלילה בעת הקור החזק וטבעו להיות משליך קרחו כפתים ר״ל בצעים וחתיכות והוא קר מאד ולכן אמ׳ לפני קרתו מי יעמוד.
מצודת דוד
משליך קרחו כפתים. ר״ל מקריש כל פני המים וכאילו השליך חתיכת קרח לכסות כל רוחב המים וארכו: