אֵ֣שׁ וּ֭בָרָד שֶׁ֣לֶג וְקִיט֑וֹר ר֥וּחַ סְ֝עָרָ֗ה עֹשָׂ֥ה דְבָרֽוֹ׃
מלבי"ם
אש, הוא יסוד האש, וחושב תולדות שני יסודות אלה, ברד שלג תולדות המים, קיטור, תולדות האש, רוח יסוד הרוח, תולדתו הוא סערה עושה דברו, כי הסערה מוכנת לפעמים לשליחות ה', ונגד יסוד העפר אמר.
מאירי
וכוונת הענין להזכיר ארבע היסודות ואם לא על הסדר כי הזכיר יסוד המים להפלגת גודל הבריות אשר בתוכם והזכיר אחריו האש להיותו עליון ואחר הזכיר הדברים המתהוים באויר כמו הברד והשלג והקיטור והוא האד היבש העולה מן הארץ בהתהפכות הניצוץ עם האד הלח עם חלק אחד מן האויר ויתהוו ממנו הרוחות והוא אמרו ורוח סערה עושה דברו כלומ׳ שמשתלחת לפעמים מאתו להעניש להפיל ולהשחית ולהרוס כאמרו ובקעתי רוח סערות בחמתי (יחזק׳ יג יג) והחזיר היסודות בכלל הבריאה של מטה כי הם חומר העולם התחתון. או אולי לא דבר על היסודות רק על הדברים שמתהוים בהם ואש ר״ל על אש הברק המתהוה באויר וזהו שאמרו רבותי׳ ז״ל ר׳ אליעזר אומר כל דבר שבארץ אין בריאותו אלא מן הארץ כדכתי׳ הללו את ה׳ מן הארץ אש וברד וכו׳ כלומ׳ דבר שבארץ שיורד בארץ אע״פ שיורד מלמעלה. ועוד חזק הענין רב הונא בשם ר׳ יוסי כל דבר שבשמים ובארץ ר״ל בשניהם אין בריאתו אלא מן הארץ ופי׳ בשמים באויר ובארץ שיורד לארץ כדכתי׳ כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים (ישע׳ נה י) והם אינם יורדים אלא מן האויר.