מדרש לקח טוב
וגם ללוט ההולך את אברם. לא דיין לצדיקים שזוכין לעצמן. אלא שמזכין גם לאחרים הנדבקין עמהם. ותחת שהיה ללוט עזר מן אברהם. עמדו בניו לשלם רעות לישראל. דכתיב וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור (במדבר כב ה). וכן הנביא אומר לישראל עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב (מיכה ו ה). לפיכך הנביאים חתמו גזר דינם. יחזקאל אמר לבני קדם על בני עמון ונתתיה למורשה (יחזקאל כה י). וצפניה הנביא אמר לכן חי אני נאום ה' צבאות אלהי ישראל כי מואב כסדום תהיה ובני עמון כעמורה (צפניה ב ט).
מלבי"ם
לבני קדם על בני עמון, שדרך הפתח שנפתחו ערי מואב נכנסו בני קדם להתישב בערי עמון, ומה שנתתיה למורשה זה יהיה למען שלא תזכר בני עמון בגוים כיון שכבר נעשה ארצו ירושה, והיה זה מדה כנגד מדה, שכבר אמר כי לא אתן לך מארצו ירושה כי לבני לוט נתתיה ירושה, וירושה הוא דבר שאין לו הפסק, רק ע''י שלקחו ירושת ישראל, נענשו שנלקחה ירושתם ונתנה לבני קדם, וידוע שכל עם ועם גבל ה' נחלתם, ואחר שלבני עמון גבל ירושתם ונלקחה מאתם ונתנה לאחר, בהכרח יפסקו מהיות גוי ולא יזכרו בגוים: