מדרש לקח טוב
ויהי השמש לבא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו. אלו ארבע גליות. לפיכך פירשתי עגלה משולשת ועז משולשת ואיל משולש בקרבנות. ויהיה זה הענין בגליות (מג) שכל זמן שישראל עוסקין בקרבנות. אינן משועבדים תחת האומות. חרב בית המקדש. בטלו הקרבנות. מיד נשתעבדו. ולכשיגאלו ע"י קרבנות יגאלו. דכתיב בריח ניחוח ארצה אתכם (יחזקאל כ מא). והנה אימה זו בבל וכה"א באדין נבוכדנצר התמלי חמה וצלם אנפוהי אשתני (דניאל ג יט). חשיכה זו מדי. שהחשיכה עיניהם של ישראל בצום ובתענית. גדולה זו יון. שהיתה מעמדת מאה ועשרים דוכסין. מאה ועשרים איפרכין. נופלת זו אדום. שהיא הפילה כמה רבבות מישראל. ויש שמחליפין. יג) ויאמר לאברם ידוע תדע. שתי ידיעות הללו למה. ידוע שאני מפזרן. תדע שאני מכניסן. ידוע שאני ממשכנן. תדע שאני פורקן. ידוע שאני משעבדן. תדע שאני גואלן.
מלבי"ם
בריח ניחח ארצה אתכם, והריח ניחוח שהוא לרצון לא יהיה מן הקרבנות רק אתכם בעצמכם ארצה בריח ניחוח שיהיה נחת רוח לפני בהוציאי אתכם מן העמים ונקדשתי בכם לעיני הגוים, שיראו מעשיכם הטובים ויראו כחי ויכלתי והשגחתי: