יחזקאל 41:16 פירוש: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ומצודת ציון

נגד הסף שחיף עץ. ת"י נסר של ארז:

הספים, הנה על בנין של האבנים חפו נסרים של עץ סביב מבפנים כדי לטוח עליו זהב, שא''א לחפות זהב על האבנים כמו שכן היה במקדש של שלמה שתחלה בנה בנין אבנים ואח''כ בנה על האבנים ציפוי צלעות עץ סביב מבפנים ואח''כ צפה זהב על העץ ובמראה שהראו ליחזקאל לא הראהו עדיין חיפוי של הזהב, רק הראהו חיפוי של העץ על האבנים שזה הכנה אל חיפוי הזהב, כאילו ראה שהבית עומד בנוי מאבנים, וחפוי בעצים, ועוד לא נשלם כולו כי עדיין לא טחו אותו בזהב כי עדיין עוסקים בבנינו, והנה על הקירות כסו בצלעות ונסרים רחבים של עץ, אבל אצל הספים וכן אצל החלונות האטומות וכן אצל האתיקים לא היה אפשר לכסות בנסרים רחבים, ששם הבנין נכנס ויוצא מרובע מעוגל ומשולש, וכן האתיקים שהם בנוים על עמודים עגולים מאבנים (כמו שיתבאר ענינם בסי' מ''ג) א''א לכסות עליהם בנסרים ראה שסביב לשלשת אלה היה נגד הסף שלהם שחיף עץ, היינו חתיכות עצים דקים כמו סעיפים וענפים דבוקים, לפי מדת החלונות ששם בנין נכנס ויוצא ואינו שוה אבל מהארץ עד החלונות, ר''ל עד גובה החלונות, והחלונות ר''ל בין חלון לחלון, היו מכוסות בעצים רחבים, כי השחיף עץ לא כסה את כל האבנים רק היה מפוצל לסעיפים במקום שרצו לטוח בזהב וביניהם היה האבנים נראות:

סביב לשלשתם. לכל שלשת הבניינים הנזכרים במקרא שלפניו היו מזוזות וחלונות אטומות ואתיקים ר״ל לכולם היה דמות וצורה אחת (ואתיקי ההיכל ובית קה״ק היו בחללי הצלעות והחלונות היו בגובה ממעל להצלעות):