רש"י
עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ וְגוֹ'. עַל הַמְפֹרָשׁ בַּמִּקְרָא שֶׁל אַחֲרָיו: "עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם". וְ"שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ":
תורה תמימה על איכה
על זה וגו׳. אתה מוצא שבדבר שחטאו ישראל בו לקו, חטאו בזה, כי זה משה האיש ולא ידענו מה היה לו, ולקו בזה, דכתיב על זה היה דוה לבנולד)ומסיים במדרש דכמו כן מתנחמין בזה, הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו (ישעיה כ"ה). [מ"ר פרשה א' פסוק כ"ב].
פלגי מים
היה דוה לבנו. ועם כי היה לנו כל הצרות האלה לא היה דוה לבנו רק על הר ציון ששמם.