אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא. יובן בס"ד כי הנה ידוע שהתשובה וסליחת העון לא שייכא כי אם לישראל אבל לא באו"הע והנה יש לזה ב' טעמים והוא הא' כי ידוע מ"ש רז"ל כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו והנה סתם ישראל מעבירין מדותם הם כן מנהגם מנהג קדוש שבכל לילה מוחלים זה לזה ומי שאינו מוחל בשאר ימות השנה הנה הוא מוחל בערב כפור ומתירין כל הקללות ונמצא שהם מעבירים על מדותם ועל כן הקב"ה מעביר על פשעם ומוחל להם משא"כ או"הע דלית להו מדה זו ומנהג זה ועל כן לגבי דידהו יקוב הדין את ההר וכמש"ה חטאים תרדף רעה ולא שייך בהו תשובה ומחילה כלל ועוד איכא נמי טעם פשוט והוא כי ישראל יש בהם ג' סימנים והוא ביישנים רחמנים גומלי חסדים והנה כל מדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה וכמו שהם מדתם רחמנים גומלי חסדים ונמצא שהם מתנהגים זה עם זה לפנים משורת הדין כן הקב"ה יתנהג עמם לפנים משורת הדין ולכן שייך מחילת העון כי תהני להו התשובה אשר היא לפנים משורת הדין משא"כ או"הע שאין להם מדה זו שאין מתנהגים לפנים משורת הדין על כן גם הקב"ה לא יתנהג עמהם כי אם בדין ובמשפט ואיך תהני להו תשובה אשר היא לפנים משורת הדין כי שורת הדין נותנת שהנפש החוטאת היא תמות וחטאים תרדף רעה כנודע וז"ש מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו הם עם קדוש בית ישראל דוקא וא"ת ולמה ישתנו בזה לטיבותא מאו"הע דלא שייך בהו מחילת העון ובישראל איכא ויהיב טעמא מפני כי חדא לא החזיק לעד אפו ר"ל שמדת סתם איש ישראלי הוא שאין מחזיק לעד אפו על חברו שאם יש לו כעס וחימה על בני אדם שחטאו לו הנה הוא מוחל מעצמו להם כמנהג ישראל קדושים אשר נותנים מחילה זה לזה בכל לילה על המטה ומי שאינו מוחל בכל לילה בודאי הוא שימחול בערב כפור ומתירים כל הקללות כנודע וא"כ מן הראוי הוא שגם הקב"ה לא יחזיק לעד אפו על ישראל וימחול להם משא"כ או"הע דליכא בהו מדה ומנהג זה ועוד איכא טעמא אחרינא והוא כי חפץ חסד הוא שכל איש ישראלי חפץ לעשות חסד עם העולם כי סימן ישראל הם רחמנים גומלי חסדים וא"כ כמו שהם מדתם לעשות ולהתנהג לפנים משורת הדין גם הקב"ה יתנהג עמהם לפנים משורת הדין משא"כ או"הע דליתנהו במדה זו ומה שאמר הפ' כי חפץ חסד הוא ולא אמר עושה חסד הוא לכלול גם העני והחולה אשר אין בידו יכולת לעשות חסד שעכ"פ חפץ לעשות חסד אלא שאין ביכלתו וא"כ ג"כ הוא נידון כעושה חסד ממש ולז"א כי חפץ חסד הוא חפץ דייקא:
מדרש לקח טוב
ויאמר קין אל ה' גדול עוני מנשוא. אמר לפניו רבש"ע אתה סובל ואתה נושא העליונים והתחתונים ואי אתה סובל עונותי. וכי גדול עוני מנשוא. ואתה נקראת רחום וחנון כענין שנאמר ה' ה' אל רחום וחנון (שמות לד ו). ואומר מי אל כמוך נושא עון (מיכה ז יח). אמר לו הקב"ה אם תעשה תשובה אמחול לך. התחיל לעשות תשובה אמר.