וְלֹא־תִקְח֣וּ כֹ֔פֶר לָנ֖וּס אֶל־עִ֣יר מִקְלָט֑וֹ לָשׁוּב֙ לָשֶׁ֣בֶת בָּאָ֔רֶץ עַד־מ֖וֹת הַכֹּהֵֽן׃
רש"י
ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו. לְמִי שֶׁנָּס אֶל עִיר מִקְלָט, שֶׁהָרַג בְּשׁוֹגֵג, אֵינוֹ נִפְטָר מִגָּלוּת בְּמָמוֹן, לִתֵּן כֹּפֶר לשוב לשבת בארץ טֶרֶם יָמוּת הַכֹּהֵן (שם):
בכור שור
ולא תקחו כפר לנוס. על מי שהוציאו בית דין לדונה וראו שיש עליו לנוס ורוצה לתת כופר שלא ינוס אלא ישב בעירו לשבת בארץ:
הטור הארוך
ולא תקחו כופר לנוס אל עיר מקלטו. פי' שלא נקח כופר ממי שנס לעיר מקלט ולהשיבו לעירו על ידי כופר אבל לא הוצרך להזהיר שלא נקח כופר שלא ינוס שם כלל כי כל הורג נפש בשגגה מיד ינוס שמה כי יפחד מגואל הדם שלא ימיתנו בחום לבבו או שלא יחשדנו במזיד: