וַיִּקַּ֨ח תֶּ֜רַח אֶת־אַבְרָ֣ם בְּנ֗וֹ וְאֶת־ל֤וֹט בֶּן־הָרָן֙ בֶּן־בְּנ֔וֹ וְאֵת֙ שָׂרַ֣י כַּלָּת֔וֹ אֵ֖שֶׁת אַבְרָ֣ם בְּנ֑וֹ וַיֵּצְא֨וּ אִתָּ֜ם מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֗ים לָלֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֥אוּ עַד־חָרָ֖ן וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃
רמב"ן
וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים בַּעֲבוּר כִּי אַבְרָם נִכְבָּד מֵאָבִיו, וְהַהוֹלְכִים בַּעֲצָתוֹ וּבַעֲבוּרוֹ יֵלְכוּ, אָמַר הַכָּתוּב "וַיֵּצְאוּ אִתָּם", וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר "וַיִּקַּח תֶּרַח", אֲבָל לוֹט וְשָׂרַי בַּעֲבוּר אַבְרָם הָלְכוּ אִתָּם, כִּי גַּם אַחֲרֵי שֶׁנִּפְרַד אַבְרָם מֵאָבִיו הָלְכוּ אִתּוֹ:
ספורנו
לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן. שֶׁהָיְתָה מוּכֶנֶת אֶל גֶּרֶם הַמַּעֲלוֹת בַּמֻּשְׂכָּלוֹת, וּרְצוּיָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת, כְּאָמְרוֹ "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דּוֹרֵשׁ אוֹתָהּ" (דברים יא:יב), וְלֹא הוּזַק אֲוִירָהּ בְּגֶשֶׁם הַמַּבּוּל כַּאֲוִיר כָּל שְׁאָר הָאֲרָצוֹת, כְּאָמְרוֹ "לֹא גֻשְׁמָה בְּיוֹם זָעַם" (יחזקאל כב:כד). וּכְבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֲוִירָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים (בבא בתרא נח:).