שָׁ֣מָּה קָֽבְר֞וּ אֶת־אַבְרָהָ֗ם וְאֵת֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתּ֔וֹ שָׁ֚מָּה קָבְר֣וּ אֶת־יִצְחָ֔ק וְאֵ֖ת רִבְקָ֣ה אִשְׁתּ֑וֹ וְשָׁ֥מָּה קָבַ֖רְתִּי אֶת־לֵאָֽה׃
בכור שור
ושמה קברתי את לאה. כלו' שלי הוא וחלקי שהבכורה שלי וכבר החזקתי בה שכבר קברתי את לאה:
ברכת אשר
"...שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו". הלשון הסתמי "קברו" קצת תמוה, שהרי למעלה (לה, כט) מסופר במפורש "ויקברו אתו (את יצחק) עשו ויעקב בניו". לכאורה צריך לומר שתיאור מפורט של הקבורה היה מסבך את הסיפור. גם אפשר שיעקב לא רצה להזכיר את עשו. ואף אפשר שקיצור זה בא כדי להשוות את קבורת יצחק לקבורת אברהם, שגם עליה אנו יודעים פרטים (כה, ט), וכשם שאין יעקב מפרט את כל זה כך אינו מפרט את זו.
אם למקרא
שמה קברו וגו'. האריך כל כך כלומר, ומאחר שכל אבותי קבורים שם, ע"כ אני מצוה אתכם קברו אותי גם אני עמהם.