וַיִּקְרָ֨א מֹשֶׁ֜ה לִֽיהוֹשֻׁ֗עַ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לְעֵינֵ֣י כָל־יִשְׂרָאֵ֘ל חֲזַ֣ק וֶאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבוֹא֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהוָ֛ה לַאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם וְאַתָּ֖ה תַּנְחִילֶ֥נָּה אוֹתָֽם׃
פענח רזא
כי אתה תבוא את העם הזה וגו', שמעתי דהאי ויקרא משה ליהושע עם ויצו את יהושע בן נון דלקמן בפ' האחרת שייכי וקאי תרווייהו תכף אחר ויאמר ה' אל משה הן קרבו וגו' דלקמן בסמוך שהקב"ה אמר למשה קרא את יהושע וגו' ואצונו, והיכן מצינו שאמר הקב"ה ליהושע כי אתה תבוא כמ"ש רש"י כאן אלא ואצונו פי' כלומר על ידך שאתה תצוהו ככתוב באתחנן וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו וגו' שאתה תאמר לו כי אתה תביא וגו' בשמי, והלשון מוכרח כן ומסודר יפה לפ"ז, שאמר הקב"ה למשה קרא את יהושע ואח"כ ויקרא משה ליהושע וגו' ויצו את יהושע וגו', ובשביל שקראו לעיני כל ישראל ובמעמדם חלק כבוד מתחלה לזקנים ואמר כי אתה תבוא את העם דמשמע עם עצת הזקנים כפירש"י אבל באמת הש"י לא אמר לצוותו כי אם אתה תביא וגו' דבר אחד לדור וכו' לכן א"ל פ"ש אח"כ את דברי ה' כענינן וכהווייתן, הר"י מאורליינש:
רש"י
כי אתה תבוא את העם הזה. "אֲרֵי אַתְּ תֵּעוּל עִם עַמָּא הָדֵין": מֹשֶׁה אָמַר לוֹ לִיהוֹשֻׁעַ זְקֵנִים שֶׁבַּדּוֹר יִהְיוּ עִמְּךָ, הַכֹּל לְפִי דַעְתָּן וַעֲצָתָן, אֲבָל הַקָּבָּ"ה אָמַר לִיהוֹשֻׁעַ "כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם" — תָּבִיא עַל כָּרְחָם, הַכֹּל תָּלוּי בְּךָ, טֹל מַקֵּל וְהַךְ עַל קָדְקֳדָן, דַּבָּר אֶחָד לְדוֹר וְלֹא שְׁנֵי דַבָּרִים לְדוֹר (סנהדרין ח'):
אלשיך
ויקרא משה ליהושע כו'. אחרי אומר לישראל כי ה' הוא עובר לפניהם ומה שעובר יהושע לא שהוא הכובש והמביא רק כאשר דבר ה' כמפורש למעלה שהוא להנחיל בלבד לכל שבט חלקו על כן קרא ליהושע ויאמר אליו חזק ואמץ כי אתה תביא את העם הזה לומר אינך הכובש רק בא אתם כי הלא היא אשר נשבע לאבותם לתת להם שהוא לתתה בעצמו יתב' אך אתה לא תעשה רק שתנחילנה את ישראל והנה זה היה לעיני כל ישראל ע"כ אמר תבא את העם ולא אמר תביא את בנ"י אל הארץ כאשר אמר לו אח"כ באומר ויצו את יהושע ויאמר חזק ואמץ כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ כו' אמנם אם היה אומר לו לפני ישראל אתה תביא היה נראה להם שהוא המביא והכובש ויחשבו שלא יהיה נעשה על ידו ית' כי לא יעלה על רוחם כי כאשר היה עם משה יהיה עמו על כן לעיני כל ישראל אמר תבא את העם כי אתה בלבד תבא ושעור הכתוב ויאמר אליו למה שהיה לעיני כל ישראל חזק ואמץ כי אתה תבא כו' כלומר משא"כ כאשר דבר עמו לבדו כי אז גלה לו ואמר תביא כו':