וַיְהִ֥י בָהֶ֖ם מִבְּנֵ֣י יְהוּדָ֑ה דָּנִיֵּ֣אל חֲנַנְיָ֔ה מִֽישָׁאֵ֖ל וַעֲזַרְיָֽה׃
אלשיך
ויהי ראוי לשום לב מה צורך להודיענו היותם מבני יהודה ומהו אומרו וישם זה פעמים וישם להם וישם לדניאל והיה מספיק בראשון ועוד מה זו מציאת החסד והרחמים לפני שר הסריסים והנה הוא האומר ירא אני את אדוני המלך וכו' כי לא חפץ לעשות חפצו וגם ראוי לדקדק לשון הכתוב באומרו אשר למה שהוא לשון ארוך וכבד ומהראוי יאמר שלא יראה את פניכם זועפים וכו' ועוד איך עלה על לבו לבקש מאת המלצר ינסנו אחר ששר הסריסים החליט השלילה וגם מה הי' שלא אמר לשר הסריסים אשר אמר למלצר ועוד מה ראה המלצר לבלתי שום לב אל חששת שר הסריסים ועוד באמרו והילדים האלה ארבעתם מי לא ידע כי ארבעה המה:
מצודת דוד
ויהי בהם. באותן הילדים שהביא אשפנז כדבר המלך ולתוספת ביאור אמר מבני יהודה ר״ל מזרע מלכי יהודה ומה שסתם למעלה פי׳ כאן:
אבן עזרא
ויהי - טעם מבני יהודה - כי היו בירושלים מבני בנימין ואלה אינם אחים, כי הכתוב אומר: ובעו דניאל וחברוהי להתקטלא.