דניאל ז:ח מפרשים: רש"י, מצודת דוד, אבן עזרא ומנחת שי

מִשְׂתַּכַּ֨ל הֲוֵ֜ית בְּקַרְנַיָּ֗א וַ֠אֲלוּ קֶ֣רֶן אָחֳרִ֤י זְעֵירָה֙ סִלְקָ֣ת ביניהון [בֵּֽינֵיהֵ֔ן] וּתְלָ֗ת מִן־קַרְנַיָּא֙ קַדְמָ֣יָתָ֔א אתעקרו [אֶתְעֲקַ֖רָה] מִן־קדמיה [קֳדָמַ֑הּ] וַאֲל֨וּ עַיְנִ֜ין כְּעַיְנֵ֤י אֲנָשָׁא֙ בְּקַרְנָא־דָ֔א וּפֻ֖ם מְמַלִּ֥ל רַבְרְבָֽן׃

רש"י

ואלו. כמו וארו לשון הנה:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת דוד

משתכל. מתבונן הייתי בהקרנות והנה קרן אחרת קטנה עלה ביניהם וג׳ מן הקרנות הראשונות נעקרו מלפניה:
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

משתכל - מגזרת שכל משתכל ומתבונן בקרנות והנה קרן אחת קטנה עלתה ביניהם וג' קרנות מהראשונות נעקרו מלפניה, והנה עינים כעיני אנוש בקרן הזאת ופה מדברת גדולות.
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ממלל רברבן. דברי גאוה, הוא טיטוס שאחז"ל שחרף וגדף ונכנס להיכל בעזות פנים:
שאל רבBookmarkShareCopy