כָּל־זָכָ֥ר בַּכֹּהֲנִ֖ים יֹאכַ֣ל אֹתָ֑הּ קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים הִֽוא׃
רש"י
כל זכר בכהנים יאכל אתה. הָא לָמַדְתָּ שֶׁהַמְחַטֵּא אוֹתָהּ הָאָמוּר לְמַעְלָה לֹא לְהוֹצִיא שְׁאָר הַכֹּהֲנִים, אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְחִטּוּי:
שד"ל
ומורק ושוטף במים: נ"ל כי מלת ומרק צריכה טפחא, כי השטיפה היא במים, אבל המירוק איננו במים אלא בחול או בדבר אחר, ואף אם מערבין קצת מים בחול, אין המים עיקר, אלא החול, ועיין למטה י"ב ב'.