וְאִשָּׁ֕ה אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכַּ֥ב אִ֛ישׁ אֹתָ֖הּ שִׁכְבַת־זָ֑רַע וְרָחֲצ֣וּ בַמַּ֔יִם וְטָמְא֖וּ עַד־הָעָֽרֶב׃
פענח רזא
ואשה אשר ישכב איש אותה וגו', וקשה למה לא כתיב בהם כבוס בגדים, וי"ל דמסתמא לא נטמאו בגדים משכבת זרע כדאמרינן בפרק נערה האומר א"א אלא אני בבגדי והיא בבגדה יוציא ויתן כתובה, פי' רי"ח בשם זקנו החסיד:
רש"י
ורחצו במים. גְּזֵרַת מֶלֶךְ הִיא שֶׁתִּטְמָא הָאִשָּׁה בְּבִיאָה; וְאֵין הַטַּעַם מִשּׁוּם נוֹגֵעַ בְּשִׁכְבַת זֶרַע, שֶׁהֲרֵי מַגַּע בֵּית הַסְּתָרִים הוּא (נדה מ"א:):
אדרת אליהו
ואשה פרט לקטנה. ואשה לרבות בת ג' שנים ויום א'. איש פרט לקטן. אתה. פרט לשלא כדרכה: