ויקרא כ:יב מפרשים: רש"י, אדרת אליהו, מזרחי ושפתי חכמים

וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכַּב֙ אֶת־כַּלָּת֔וֹ מ֥וֹת יוּמְת֖וּ שְׁנֵיהֶ֑ם תֶּ֥בֶל עָשׂ֖וּ דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃

רש"י

תבל עשו. גְּנַאי; לָשׁוֹן אַחֵר מְבַלְבְּלִין זֶרַע הָאָב בְּזֶרַע הַבֵּן:
שאל רבBookmarkShareCopy

אדרת אליהו

ואיש. פרט לקטן אשר ישכב את זכר. בין גדול בין קטן:
שאל רבBookmarkShareCopy

מזרחי

תבל עשו גנאי לשון אחר מבלבלין זרע האב בזרע הבן. נראה לי שלפי הפי' הראשון יהיה שרשו תבל ויהיה זה השורש משמש לשני ענינים ענין גנאי וענין כללות הארצות ישפוט תבל בצדק ולפי הפירוש השני יהיה שרשו בלל על משקל תמס יהלוך ששרשו מסס דאם לא כן מי הכריחו לפרש המלה ששרשה בלל המורה על הבלבול מענין גנאי:
שאל רבBookmarkShareCopy