ויקרא כו:יח מפרשים: בעלי ברית אברם, מגלה עמוקות, פענח רזא ורש"י

ואם לא תשמעו לי וגו׳. יש להתבונן מה טעם חלק התוכחות הללו לשתי פרשיות חלק א׳ עד ואם בזאת לא תשמעו לי ומשם פרשה אחרת עד הסוף. ג״כ מה טעם כל אלו הענינים שאומר ואם עד אלה לא תשמעו לי. ואם תלכו עמי קרי וגו׳ ואם באלה לא תוסרו לי וגו׳. ויש לפרש שבכאן רמז להם רמז על חרבן שני מקדשים. בפרשה הראשונה רמז. מה שאירע להם במקדש ראשון ובפרשה השניה רמז למה שאירע להם במקדש שני ולכן במקדש ראשון בפ׳ ראשונה דאז מה שאירע להם במקדש ראשון ושברתי את גאון עוזכם שהוא רמז לבית המקדש כמו שדרשו בת״כ ובמקדש שני אמר בפרשה שניה והשמותי את מקדשיכם וגו׳ ואמר מקדשיכם לשון רבים שבחרבן בית שני נתעורר להם צער חרבן בית ראשון וכאילו נחרבו שניהם ובגלות בית ראשון חלקו לד׳ חלקים כנגד ד׳ גליות שגלו. א׳ בני גד ובני ראובן שגלו תחלה. והב׳ זבולון ונפתלי כמו שנאמר כעת הראשון הקל ארצה זבולון וארצה נפתלי. ואח״כ שאר עשרת השבטים. ואח״כ יהודה ובנימן. ואם נפשך לומר שזבולון ונפתלי אם שאר עשרת השבטים הם גלות א׳ ונמנה גלות יהויקים וגלות צדקיהו בשתי גליות ולזה אמר בסוף והבאתי עליכם חרב נוקמת נקם ברית ואמרו רז״ל ויש נקם שאינו בברית וזה רמז לסימוי עיניו של צדקיהו הרי נרמז בכאן בסוף גלות צדקיהו. ובאותם הד׳ חלקים שאמר בהם ואם עד אלה לא תשמעו לי. ואם הלכו עמי קרי וגו׳ ואם באלה לא תוסרו לי וגו׳ רמז בהם ד׳ גליות שהזכרנו ולכן אמר בהם ויספתי ליסרה וגו׳ והגלות האחרון של בית שני ואתכם אזרה בגוים שהוא גלות גדול שפזרם בכל העולם מה שלא היה בגלות ראשון. (הרס״ו זללה״ה):

ע"ד הדרש תמן תנינן בפירקין על ג' דברים העולם עומד ע"ד השכל תנינן בפירקין גלות בא לעולם על ע"ז על ש"ד על ג"ע ועל שמיטת הארץ מצינו (נדרים פג) שויתר קב"ה על ג' עבירות אלו ועל מיאוסה של תורה לא ויתר הנה פשוטו של מקרא הוא ע"ד המשנה וזכרתי את בריתי אברהם לתקן ע"ז ואף את בריתי יצחק לתקן ש"ד ועל עון ג"ע זוכר אני זכות יעקב כי אלו הג' אבות תקנו ג' עונות אלו והארץ אזכור זה שמיטת הארץ הפסוק מזכיר ד' דברים אלו שבשביל ד' דברים אלו הארץ תעזב מהם ולפי המדרש שהקב"ה מוחל ג' אלו רק שעל הארץ שהוא עון השמיט' והוא עון ביטול תורה כמ"ש לעיל בפ' בהר סיני שזה ענין שמיטה אל הר סיני להודיע שעבור התורה שניתנה בהר סיני שלא יהיה זה רץ לכרמו וזה רץ לשדהו ניתנה לכן ניתנה השמיטה לישראל ושבתה הארץ שבת לי"י לשם ד' שילמדו בתור' כדרך שאמר בשבת בראשית שניהנו שבתות לישראל ללמוד בהם תורה ז"ש וזכרתי ג' עונות שעברו עליהם שהם ג"ע ש"ד ע"ז יש להם כנגדן ג' אבות ומוותר אני להם אבל והארץ על שמיטת הארץ שהם מואסין בתורה לא מוותר להם כלל וזו והארץ תעזב אותם כי כל המבטל תורה מעושר סופו לבטלה מעוני:

ואם לא תשמעו לי להיות עמלים בחקי ותורותי, לי, מה ת"ל לי אלא ר"ל במרד ובמעל, כמי שמכיר את רבו ומתכוין למרוד בו, מצאתי:

ואם עד אלה. וְאִם בְּעוֹד אֵלֶּה לא תשמעו: