אֲרָזִ֣ים לֹֽא־עֲמָמֻהוּ֮ בְּגַן־אֱלֹהִים֒ בְּרוֹשִׁ֗ים לֹ֤א דָמוּ֙ אֶל־סְעַפֹּתָ֔יו וְעַרְמֹנִ֥ים לֹֽא־הָי֖וּ כְּפֹֽארֹתָ֑יו כָּל־עֵץ֙ בְּגַן־אֱלֹהִ֔ים לֹא־דָמָ֥ה אֵלָ֖יו בְּיָפְיֽוֹ׃
מלבי"ם
ארזים, גדל כל כך עד שגם הארזים אשר בגן אלהים, שהם הארזים שנטע מששת ימי בראשית, לא היו עמו לעם אחד, ברושים, הסעיפים הרכים שבו היו גדולים יותר מברוש שהוא אילן חזק אחר הארז (כמ"ש הילל ברוש כי נפל ארז) ולא לבד שלא היו כמוהם כי גם לא דמו אליהם אפילו בדמיון וערמונים שגדלים ביופי מאד לא היו כפארתיו, הגם שנדמו אליהם בדמיון, לא היו כמוהם ממש, ומוסיף כל עץ בגן אלהים שגם העצים שנטע ה' בגן עדן שנטע כל עץ נחמד למראה, ונעשו בתכלית היופי, לא דמה אליו בענין היופי, שנעלה על כולם, והמליצה שלא היה מלך תקיף ואדיר כמוהו מימי בראשית, וגם סעפותיו ופארותיו שהם שריו וגבוריו ועשיריו עלו על מלכי ארץ בממשלתם וגבורתם ועשרם, לא לבד בדור הזה כי גם העצים אשר הם עתה בגן אלהים, שהם מלכי ארץ הקודמים שההבילו וספרו עליהם נפלאות מגבורתם וממשלתם וכחם לא דמו אליו:
מצודת דוד
ארזים לא עממוהו. לא היו ארזים בגן אלהי׳ שיסתירו ויכסו את הארז הזה כי הוא העולה על כולם ויותר נגלה ונראה מהם: