ירמיהו לב:יא מפרשים: רש"י, מלבי"ם באור המילות, מלבי"ם ומצודת דוד

את ספר המקנה. שטר המכירה:

את החתום. ר"ל ספר המקנה החתום ועמו המצוה והחקים, או ר"ל וספר המצוה והחקים והיו שם ג' ספרים, וכן משמע בפסוק י"ד :

ואקח את הספר המקנה, היה מנהגם לכתוב שני ספרים, א. ספר המקנה שבו היה כתוב שפלוני מכר שדה פלונית לפלוני ביום פלוני, וספר זה היה חתום וקשור להיות למשמרת, ועם ספר הזה היו כתובים ג"כ המצוה היינו התנאים שהם ממצות התורה כמו נתינת הכסף, ודין חזרה ביובל ליורשים, מספר שני תבואות הוא מוכר וכדומה, והחקים, הם הענינים שהם מנמוסי המדינה במכירת שטרות, ור"ל את החתום המצוה שהמצוה והחקים היו חתומים וצרורים עם ספר המקנה, ב. ואת הגלוי היה ספר שטר מכירה שהיה מגולה בלתי מקושר וחתום שהיה ביד הקונה להראות לכל שהוא שדהו לבל יצטרך לפתוח ספר החתום בכל עת:

את החתום וגו'. עם חתימתו כשהוא חתום כדת וחוק:

ואת הגלוי. שהוחזק בבית דין על פי עדיו וכתבו וחתמו הדיינין אשרתא דדייני הוא קיום השטרות לעשות הדבר גלוי ומפורסם פן ימותו העדים ורבותינו פירשו לענין גט פשוט ומקושר בבבא בתרא: