שמות לג:יט מפרשים: רש"י, דברי דוד, אדרת אליהו ואלשיך

ויאמר אני אעביר וגו'. הִגִּיעָה שָׁעָה שֶׁתִּרְאֶה בִּכְבוֹדִי מַה שֶּׁאַרְשֶׁה אוֹתְךָ לִרְאוֹת, לְפִי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה וְצָרִיךְ לְלַמֶּדְךָ סֵדֶר תְּפִלָּה; שֶׁכְּשֶׁנִּצְרַכְתָּ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל הִזְכַּרְתָּ לִי זְכוּת אָבוֹת, כְּסָבוּר אַתָּה שֶׁאִם תַּמָּה זְכוּת אָבוֹת אֵין עוֹד תִּקְוָה, אֲנִי אַעֲבִיר כָּל מִדַּת טוּבִי לְפָנֶיךָ עַל הַצּוּר וְאַתָּה נָתוּן בַּמְּעָרָה:

ויאמר אני אעביר וגו', הגיעה השעה שתראה בכבודי הרא"ם פירש שזה הכריח רש"י מדאמר שי"ת אני אעביר כו' דהיינו סדר תפלה שבו יקובל תפלת כל שואל, לא ראיית הכבוד, ואין זה תשובה על בקשת ראיית הכבוד, אלא ע"כ שמפני שגם בזולת בקשת ראיית הכבוד כבר הגיעה השעה שצריך ללמדך סדר תפלה, מפני שאמרת זכור לאברהם כו' אתה חושב שאם תכלה זכות אבות אין תקוה לשואל, וא"כ כבר הגיעה השעה ללמדך סדר תפלת כל שואל שבו תקובל שאלתו אף אם לא היית שואל ראיית הכבוד ומאותו סדר תפלה שאלמדך תשיג בקשת ראיית במה שארשה אותך ע"כ. ולי נראה דקשה לרש"י כפל לשון אני אעביר אני למה לי, ע"כ פירש דה"ק אני מצד עצמי בלא בקשתך מוכן שאעביר כל טובי כו' וללמדך סדר תפלה וזהו ע"י שתראה בכבודי כו':

ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך כו' פי' כבודי וכמ"ש על פסוק וכל טוב אדניו בידו דא שמי בקרבו: