שמות מ:כ מפרשים: רש"י, אלשיך, ברכת אשר ורמב"ן

את העדת. הַלּוּחוֹת:

ויקח ויתן את העדות וכו'. או' ויקח מיותר כי גם הבדים לקח לשום אותם בטבעות. ולא הזכיר הלקיחה וכן בכל הדברים ועוד או' בעדות ויתן ובבדים שימה ובכפורת חזר ואמר ויתן וגם אמר מלמעלה שהיא מיותר אך יאמר בזכות שויקח את העדות בידו ית' זכה שויתן אותו בארון וגם הארון עץ וצפוייו זהב אינם כדאים לינתן בו את העדות אלא שהוא כמי שנותן מתנה לארון בתת בתוכו התורה כי על ידה קונה קדושה מה שלא היתה בו מטרם תנתן בו התורה אך בבדים אמר שימה ואמר על הארון עם שאינם רק בצדו הוא למה שהבדים שהם רמז למחזיקים ביד תופסי התורה לנשאם כהטיל מלאי וכיוצא באופן שאינו מתבייש עושה כן קדושתם יתירה מהתיק שניתנה בו התורה שהוא אל המכניס את הת"ח בביתו שעם שזן אותו מתבייש מצד מה וזהו על הארון וגם ויתן את הכפורת שנותן מתנה אל מציאות הארון בערך קדושת שכינה הנשפעת בו מלמעלה מהשמים בין שני הכרובים:

"ויקח ויתן". עד סוף הפרק־הפרשה לא באים אף פעם שני פעלים אלו יחדיו, חוץ מאשר כאן, ושאלתי את נתנאל שי' כאשר ביקר עם משפחתו בשבת. הוא ענה מיניה וביה, כי "העדת", כלומר הלוחות לא נעשו במסגרת עבודות ההכנה של המשכן ושל כליו, ומן הסתם שמרם משה עד לחנוכת המשכן במקום ששמרם, ולפיכך צריך היה לקחתם לפני הנתינה בארון. ואכן כן הוא ברמב"ן על אתר. (פ' פקודי תשמ"ט, תשנ"ד)