אסתר ח:טז הלכה: בן איש חי, קיצור שלחן ערוך ושולחן ערוך, אורח חיים

ישתבח הבורא ויתפאר היוצר אשר הנחילנו חמדה גנוזה ויקרה חכמה מפוארה ליהודים היתה אורה אורה זו תורה לעובדה ולשומרה:

שַׁחֲרִית, מַשְׁכִּימִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת. לְאַחַר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אוֹמְרִים חֲצִי קַדִּישׁ וְקוֹרִין בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת וַיָבֹא עֲמָלֵק תְּלָתָא גַבְרֵי, וְאַחַר כָּךְ חֲצִי קַדִּישׁ וּלְאַחַר שֶׁמַּכְנִיסִין אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה, קוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה. לְאַחַר בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה אֵין אוֹמְרִים בְּשַׁחֲרִית אֲשֶר הֵנִיא. וּלְאַחַר שֶׁסִּיֵם הָאֵל הַמּוֹשִׁיעַ, אוֹמְרִים שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב וְכוּ'. וְאוֹמְרִים אַשְׁרֵי, וּבָא לְצִיוֹן, קַדִּישׁ שָׁלֵם עִם תִּתְקַבֵּל. וְאֵין לַחֲלוֹץ אֶת הַתְּפִלִין עַד לְאַחַר קְרִיאַת הַמְּגִלָּה, מִשּׁוּם דִּכְתִיב בָּהּ, וִיקָר, וְדָרְשֵׁינָן, אֵלּוּ תְּפִלִּין. אִם יֵשׁ מִילָה, מָלִין קֹדֶם קְרִיאַת הַמְּגִלָּה, מִשּׁוּם דִּכְתִיב, וְשָׂשׂוֹן, זוֹ מִילָה.

חַיָּב אִינִישׁ לְבַסוֹמֵי בְּפוּרַיָּא עַד דְּלֹא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵינוֹ צָרִיךְ לְהִשְׁתַּכֵּר כָּל כָּךְ, אֶלָּא שֶׁיִּשְׁתֶּה יוֹתֵר מִלִּמּוּדוֹ (כָּל בּוֹ) וְיִישַׁן, וּמִתּוֹךְ שֶׁיָּשֵׁן אֵינוֹ יוֹדֵעַ בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי. (מַהֲרִי"ל). וְאֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם. וְאֵין לְהִתְעַנּוֹת בְּפוּרִים, מִלְּבַד תַּעֲנִית חֲלוֹם, וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן תקס"ח וְסִימָן תק"ע. יֵשׁ שֶׁנָּהֲגוּ לִלְבֹּשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב בְּפוּרִים, וְכֵן נָכוֹן (מַהֲרִי"ל); וְנוֹהֲגִים לַעֲשׂוֹת סְעֻדַּת פּוּרִים לְאַחַר מִנְחָה, וְעַרְבִית יִתְפַּלְּלוּ בַּלַּיְלָה. וּמִתְפַּלְּלִים מִנְחָה תְּחִלָּה בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל; וְרֹב הַסְּעֻדָּה צְרִיכָה לִהְיוֹת בַּיּוֹם (מִנְהָגִים), וְלֹא כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִין לְהַתְחִיל סָמוּךְ לָעֶרֶב וְעִקַּר הַסְּעֻדָּה הוּא לֵיל ט"ו. וּכְשֶׁחָל פּוּרִים בְּיוֹם שִׁשִּׁי, יַעֲשׂוּ הַסְּעֻדָּה בְּשַׁחֲרִית, מִשּׁוּם כְּבוֹד שַׁבָּת (מִנְהָגִים); וּמִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹתָהּ תָּמִיד בְּשַׁחֲרִית, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ (ת"ה). יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ לֶאֱכֹל מַאֲכַל זֵרְעוֹנִים בְּפוּרִים, זֵכֶר לַזֵּרְעוֹנִים שֶׁאָכַל דָּנִיּאֵל וַחֲבֵרָיו בְּבָבֶל (כָּל בּוֹ). טוֹב לַעֲסֹק מְעַט בַּתּוֹרָה קֹדֶם שֶׁיַּתְחִיל הַסְּעֻדָּה, וְסֶמֶךְ לַדָּבָר: לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה (אֶסְתֵּר ח, טז) וְדַרְשִׁינָן: אוֹרָה, זוֹ תּוֹרָה (מהרי"ב). וְחַיָּב בְּמִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה קְצָת בִּשְׁנֵי יָמִים, י"ד וְט"ו, (מִנְהָגִים) וְכֵן נָהֲגוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְאִם הִזִּיק אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ מִכֹּחַ שִׂמְחַת פּוּרִים, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. (ת"ה סִימָן ק"י). וְעַיֵּן בח"מ בְּדִינֵי נְזִיקִין.