במדבר ה:יג הלכה: משנה תורה, הלכות סוטה, משנה תורה, הלכות יבום וחליצה, משנה תורה, הלכות איסורי ביאה ומשנה תורה, הלכות אישות

הַסְּתִירָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה (במדבר ה יג) "וְנִסְתְּרָה" הוּא שֶׁתִּסָּתֵר עִם אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁאָמַר לָהּ אַל תִּסָּתְרִי עִמּוֹ בִּפְנֵי שְׁנֵי עֵדִים. אִם שָׁהֲתָה עִמּוֹ כְּדֵי טֻמְאָה שֶׁהוּא כְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה וּלְגָמְעָהּ הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עַל בַּעְלָהּ עַד שֶׁתִּשְׁתֶּה מֵי הַמָּרִים וְיִבָּדֵק הַדָּבָר. וּבִזְמַן שֶׁאֵין שָׁם מֵי סוֹטָה תֵּאָסֵר עָלָיו לְעוֹלָם וְתֵצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה:

אָמַר לָהּ לֹא תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי וְהָיָה קָטָן פָּחוֹת מִבֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. אוֹ שֶׁאָמַר לָהּ אַל תִּסָּתְרִי עִם בְּהֵמָה זוֹ אֵין זֶה קִנּוּי שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה יג) "וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ" פְּרָט לְקָטָן וְלִבְהֵמָה שֶׁאֵין אוֹסְרִין אוֹתָהּ עָלָיו:

הָאִשָּׁה שֶׁקִּנֵּא לָהּ בַּעְלָהּ וְנִסְתְּרָה אַחַר הַקִּנּוּי עִמּוֹ בְּעֵדִים וַהֲרֵי הִיא עוֹמֶדֶת לִשְׁתּוֹת וּבָא עֵד אֶחָד וְהֵעִיד עָלֶיהָ שֶׁנִּבְעֲלָה בְּפָנָיו עִם זֶה שֶׁקִּנֵּא לָהּ עִמּוֹ הֲרֵי זֶה אֲסוּרָה עַל בַּעְלָהּ לְעוֹלָם. וְאֵינָהּ שׁוֹתָה וְיוֹצֵאת בְּלֹא כְּתֻבָּה. וַאֲפִלּוּ הָיָה עֵד טֻמְאָה זֶה אֶחָד מֵעֵדֵי הַסְּתִירָה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה יג) "וְעֵד אֵין בָּהּ" וַהֲרֵי כָּאן עֵד: