בַּחֹ֨דֶשׁ הַשֵּׁנִ֜י בְּאַרְבָּעָ֨ה עָשָׂ֥ר י֛וֹם בֵּ֥ין הָעַרְבַּ֖יִם יַעֲשׂ֣וּ אֹת֑וֹ עַל־מַצּ֥וֹת וּמְרֹרִ֖ים יֹאכְלֻֽהוּ׃
משנה תורה, הלכות קרבן פסח
יָחִיד שֶׁשָּׁחַט אֶת הַפֶּסַח לְעַצְמוֹ כָּשֵׁר. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לֶאֱכוֹל אֶת כֻּלּוֹ. וּמִשְׁתַּדְּלִין שֶׁלֹּא יִשְׁחַט לְכַתְּחִלָּה עַל יָחִיד שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב מז) (במדבר ט יא יב) "יַעֲשׂוּ אֹתוֹ":
משנה תורה, הלכות קרבן פסח
וְאֵין מַצָּה וּמָרוֹר מְעַכְּבִין. אִם לֹא מָצְאוּ מַצָּה וּמָרוֹר יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בַּאֲכִילַת בְּשַׂר הַפֶּסַח לְבַדּוֹ. אֲבָל מָרוֹר בְּלֹא פֶּסַח אֵינוֹ מִצְוָה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ט יא) "עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ":
משנה תורה, הלכות קרבן פסח
מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לֶאֱכל בְּשַׂר הַפֶּסַח אֲכִילַת שֹׂבַע. לְפִיכָךְ אִם הִקְרִיב שַׁלְמֵי חֲגִיגָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. אוֹכֵל מֵהֶן תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל בְּשַׂר הַפֶּסַח כְּדֵי לִשְׂבֹּעַ מִמֶּנּוּ. וְאִם לֹא אָכַל אֶלָּא כְּזַיִת יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְכֵן אֲכִילַת בְּשַׂר פֶּסַח שֵׁנִי בְּלֵילֵי חֲמִשָּׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אִיָּר מִצְוַת עֲשֵׂה. שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (במדבר ט יא) "עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ":