במדבר יח:כא הלכה: משנה תורה, הלכות מעשרות, משנה תורה, הלכות מתנות עניים ושולחן ערוך, יורה דעה

אַחַר שֶׁמַּפְרִישִׁין תְּרוּמָה גְּדוֹלָה מַפְרִישׁ אֶחָד מֵעֲשָׂרָה מִן הַנִּשְׁאָר וְזֶהוּ הַנִּקְרָא מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּבוֹ נֶאֱמַר (במדבר יח כד) "כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה'" וְגוֹ'. וְהַמַּעֲשֵׂר הַזֶּה לִלְוִיִּים זְכָרִים וּנְקֵבוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יח כא) "וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה":

וְזֶהוּ סֵדֶר תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת. אַחַר שֶׁקּוֹצֵר זֶרַע הָאָרֶץ אוֹ אוֹסֵף פְּרִי הָעֵץ וְתִגָּמֵר מְלַאכְתּוֹ מַפְרִישׁ מִמֶּנּוּ אֶחָד מִן הַחֲמִשִּׁים. וְזֶהוּ הַנִּקְרָא תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וְנוֹתְנָהּ לַכֹּהֵן. וְעַל זֶה נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה (דברים יח ד) "רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ". וְאַחַר כָּךְ מַפְרִישׁ מִן הַשְּׁאָר אֶחָד מֵעֲשָׂרָה. וְזֶהוּ הַנִּקְרָא מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן. וְנוֹתְנוֹ לַלֵּוִי. וְעַל זֶה נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה (במדבר יח כד) "כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" וְגוֹ' וְנֶאֱמַר (במדבר יח כא) "וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי אֶת כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל":

תְּרוּמָה גְּדוֹלָה, בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת לִשְׂרֵפָה מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה, שִׁעוּרָהּ כָּל שֶׁהוּא. הַגָּה: וְנוֹתְנָה בַּזְּמַן הַזֶּה לְכָל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה, בֵּין חָבֵר בֵּין עַם הָאָרֶץ, וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ מְיֻחָס רַק שֶׁמֻּחְזָק בְּכֹהֵן, וְהוּא שׂוֹרְפָהּ, וְיָכוֹל לְהַנִּיחָהּ וּלְשָׂרְפָהּ, עַד שֶׁיָּכוֹל לֵהָנוֹת מִמֶּנָּהּ בִּשְׁעַת שְׂרֵפָתָהּ. אֲבָל זָר אָסוּר לֵהָנוֹת מִמֶּנָּהּ בִּשְׁעַת שְׂרֵפָתָהּ, אִם לֹא שֶׁכֹּהֵן נֶהֱנֶה עִמּוֹ. אֲבָל שְׁאָר הֲנָאוֹת שֶׁאֵינוֹ מְכַלֶּה אוֹתָהּ, מֻתֶּרֶת אֲפִלּוּ לְזָרִים (טוּר). כֹּהֵן שֶׁאוֹכֵל אֵצֶל יִשְׂרָאֵל, נוֹתֵן בַּנֵּר שֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁעוֹמֵד הַכֹּהֵן וְהוֹלֵךְ לוֹ, אֵין צָרִיךְ לְכַבּוֹתוֹ עַד שֶׁיִּכְבֶּה מֵעַצְמוֹ (מָרְדְּכַי פ' אַלְמָנָה לכה"ג). וְכָל זֶה מַיְרֵי בִּתְרוּמָה שֶׁהֻכְשְׁרָה, דְּאָז נִטְמֵאת וּמֻתָּר לְשָׂרְפָהּ. אֲבָל אִם לֹא הֻכְשְׁרָה, שֶׁלֹּא נִטְמֵאת, אָסוּר לְשָׂרְפָהּ. וְטוֹב לְהַכְשִׁיר אוֹתָם קֹדֶם מֵרוּחַ, כְּדֵי שֶׁתְּקַבֵּל טֻמְאָה וִיהֵא מֻתָּר לְשָׂרְפָהּ (טוּר). וְאַחַר כָּךְ מַפְרִישׁ מִן הַשְּׁאָר אֶחָד מֵעֲשָׂרָה, וְהוּא נִקְרָא מַעֲשֵׁר רִאשׁוֹן וְנוֹתְנוֹ לְלֵוִי. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף לְכֹהֵן (טוּר). וְעַל זֶה נֶאֱמַר בְּתוֹרָה: כִּי אֶת מַעְשַּׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגו' (בַּמִּדְבָּר יח, כד) וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי אֶת כָּל מַעֲשֵׁר בְּיִשְׂרָאֵל וְגו' (בְּמִדְבָּר יח, כא) וְאַחַר כָּךְ מַפְרִישׁ מֵהַשְּׁאָר אֶחָד מֵעֲשָׂרָה, וְהוּא נִקְרָא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְהוּא לִבְעָלָיו, וּבְסִימָן זֶה יִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפָּטָיו, וְעָלָיו נֶאֱמַר: עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר (דְּבָרִים יד, כב) וְעַל הַסֵדֶר הַזֶּה מַפְרִישִׁין בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה מֵהַשָּׁבוּעַ, וּבַשְּׁנִיָּה וּבָרְבִיעִית וּבַחֲמִישִׁית. אֲבָל בַּשְּׁלִישִׁית וּבַשִּׁשִּׁית מֵהַשָּׁבוּעַ, אַחַר שֶׁמַּפְרִישִׁין מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, מַפְרִישִׁין מֵהַשְּׁאָר מַעֲשֵׂר אַחֵר, וְנוֹתְנִים לַעֲנִיִּים, וְהוּא נִקְרָא מַעֲשֵׂר עָנִי. וְאֵין בִּשְׁתֵּי שָׁנִים אֵלּוּ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֶלָּא מַעֲשַׂר עָנִי, וְעָלָיו נֶאֱמַר: מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעְשַּׂר תְּבוּאָתְךָ וגו' וּבָא הַלֵּוִי וגו' (דְּבָרִים יד, כח כט) שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה כֻּלָּהּ הֶפְקֵר וְאֵין בָּהּ לֹא תְּרוּמָה וְלֹא מַעַשְׂרוֹת כְּלָל. וּבְחוּצָה לָאָרֶץ שֶׁאֵין בָּהּ שְׁמִטַּת קַרְקַע, מַפְרִישִׁין בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבְעַמּוֹן וּמוֹאָב מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעֲשַׂר עָנִי. וּבְאֶרֶץ שִׁנְעָר, מַפְרִישִׁין בָּהּ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, כְּמוֹ בְּרֹב הַשָּׁנִים. וּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה הָאֲמִתִּית הָיְתָה שְׁנַת השי"ג וְיֵשׁ אוֹמְרִים אִם עוֹבֵד כּוֹכָבִים מָכַר פֵּרוֹת בַּשְּׁבִיעִית לְיִשְׂרָאֵל, וּגְמַר מְלַאכְתּוֹ בְּיַד יִשְׂרָאֵל, חַיָּבִים בִּתְרוּמָה וּמַעֲשֵׂר, וּמַפְרִישׁ מַעֲשַׂר עָנִי כְּדִין עַמּוֹן וּמוֹאָב (בֵּית יוֹסֵף וְכֵן כָּתַב כַּפְתּוֹר וָפֶרַח).