במדבר יט:א הלכה: משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים, שולחן ערוך, אורח חיים וספר מצוות גדול

וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃

משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים

רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת קוֹרִין בְּפָרָשַׁת (שמות ל יא טז) ״שְׁקָלִים״ וּמַפְטִירִין בִּ(מלכים ב יב ג) ״יהוֹיָדָע הַכֹּהֵן״. וְכֵן אִם חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר לִהְיוֹת בְּתוֹךְ הַשַּׁבָּת וַאֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת מַקְדִּימִין וְקוֹרִין בַּשַּׁבָּת שֶׁלְּפָנָיו בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים. בַּשְּׁנִיָּה קוֹרִין (דברים כה יז) ״זָכוֹר״ וּמַפְטִירִין (שמואל א טו ב) ״פָּקַדְתִּי אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה עֲמָלֵק״. אֵי זוֹ הִיא שַׁבָּת שְׁנִיָּה כָּל שֶׁחָל פּוּרִים לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ וַאֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת. בַּשְּׁלִישִׁית קוֹרִין (במדבר יט א) ״פָּרָה אֲדֻמָּה״ וּמַפְטִירִין (יחזקאל לו כה) ״וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם״. וְאֵי זוֹ הִיא שַׁבָּת שְׁלִישִׁית הַסְּמוּכָה לָרְבִיעִית. בָּרְבִיעִית קוֹרִין (שמות יב ב) ״הַחֹדֶשׁ הַזֶּה״ וּמַפְטִירִין (יחזקאל מה יח) ״בְּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ״. וְאֵי זוֹ הִיא רְבִיעִית כָּל שֶׁחָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ וַאֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת:
שאל רבBookmarkShareCopy

שולחן ערוך, אורח חיים

אִם קָרָא פָּרָשַׁת פָּרָה (בַּמִּדְבָּר יט, א כב), וּפָסַק בְּהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם וְגָלַל סֵפֶר תּוֹרָה, חוֹזֵר וּפוֹתֵחַ וּמַתְחִיל מֵרֹאשׁ הַפָּרָשָׁה עַד תִּטְמָא עַד הָעָרֶב וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ.
שאל רבBookmarkShareCopy

שולחן ערוך, אורח חיים

כֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל הַקּוֹרֵא לִקְרוֹת בְּסֵפֶר תּוֹרָה, אָסוּר לְסַפֵּר אֲפִלּוּ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, אֲפִלּוּ בֵּין גַּבְרָא לְגַבְרָא, וַאֲפִלּוּ אִם הִשְׁלִים הוּא הַפָּרָשָׁה; וְיֵשׁ מַתִּירִים לִגְרֹס (פי' לִלְמֹד) בְּלַחַשׁ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם יֵשׁ י' דְּצַיְיתֵי (פי' הַמְשִׂימִין לִבָּם) לַסֵפֶר תּוֹרָה, מֻתָּר לְסַפֵּר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם מַהֲרִי"א); וְיֵשׁ מַתִּירִים לְמִי שֶׁתּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ; וְיֵשׁ מַתִּירִים לְמִי שֶׁקּוֹדֵם שֶׁנִּפְתַּח סֵפֶר תּוֹרָה מַחֲזִיר פָּנָיו וּמַרְאֶה עַצְמוֹ שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ סֵפֶר תּוֹרָה אֶלָּא לִקְרוֹת, וּמַתְחִיל לִקְרוֹת; וְלִקְרוֹת שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה, שָׁרֵי. וְכָל זֶה אֵינוֹ עִנְיָן לְפָרָשַׁת זָכוֹר (דְּבָרִים כה, יז יט) וּפָרָשַׁת פָּרָה (בַּמִּדְבָּר יט, א כב), שֶׁהֵם בַּעֲשָׂרָה מִדְּאוֹרַיְיתָא, שֶׁצָּרִיךְ לְכַוֵּן וּלְשָׁמְעָם מִפִּי הַקּוֹרֵא; וְהַנָּכוֹן שֶׁבְּכָל הַפָּרָשִׁיּוֹת רָאוּי לִמְדַקְדֵּק בִּדְבָרָיו לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ וּלְשָׁמְעָם מִפִּי הַקּוֹרֵא.
שאל רבBookmarkShareCopy