וְהִזָּ֤ה הַטָּהֹר֙ עַל־הַטָּמֵ֔א בַּיּ֥וֹם הַשְּׁלִישִׁ֖י וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י וְחִטְּאוֹ֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וְכִבֶּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָהֵ֥ר בָּעָֽרֶב׃
משנה תורה, הלכות פרה אדומה
כָּל הַמְטַמְּאִין מְקַבְּלִין הַזָּאָה. כֵּיצַד. זָבִים וְזָבוֹת נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת שֶׁנִּטְמְאוּ בְּמֵת מַזִּין עֲלֵיהֶן בַּשְּׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי וַהֲרֵי הֵם טְהוֹרִין מִטֻּמְאַת מֵת אַף עַל פִּי שֶׁהֵן טְמֵאִין טֻמְאָה אַחֶרֶת. שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יט יט) "וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי" הָא לָמַדְתָּ שֶׁהַזָּיָה מוֹעֶלֶת לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא טָמֵא. וְכֵן הֶעָרֵל מְקַבֵּל הַזָּאָה. כֵּיצַד. עָרֵל שֶׁנִּטְמָא בְּמֵת וְהִזָּה עָלָיו שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי הֲרֵי זֶה טָהוֹר מִטֻּמְאַת מֵת. וּכְשֶׁיָּמוּל טוֹבֵל וְאוֹכֵל בְּקָדָשִׁים לָעֶרֶב:
בן איש חי
לא יטול ממי שלא נטל ידיו עדיין, דכתיב "והזה הטהור על הטמא" (במדבר יט, יט), וכן לא יטול ממשרתת נדה, ולא ממשרת גוי או גויה וכנזכר באחרונים, וכתב ב"לב חיים" סימן ס"ה מי שנטל ידיו ואחר כך נגע בידיו של אחר שלא נטל ידיו, צריך לחזור ליטול פעם שנית, ועיין כף החיים (פלאג'י) סימן ח' אות ד':
ספר מצוות גדול
שיהו מי חטאת מטהרין מטומאת מת ומטמא לאדם טהור שנא, (חקת) והזה הטהור על הטמא וגו' ונאמר הנוגע במי הנדה יטמא: