הלכה על במדבר כח:א

יש נוהגין לומר פ' הכיור ואח"כ פרשת תרומת הדשן ואח"כ פ' התמיד ואח"כ פרשת מזבח מקטר קטורת ופרשת סממני הקטורת ועשייתו:

יש נוהגין לומר פ' הכיור ואח"כ פרשת תרומת הדשן ואח"כ פ' התמיד ואח"כ פרשת מזבח מקטר קטורת ופרשת סממני הקטורת ועשייתו:

יאמר עם הקרבנות פ' ושחט אותו על ירך המזבח צפונה לפני ה':

וְאֵלּוּ הֵן יוֹם שְׁלִישִׁי בְּתִשְׁרֵי שֶׁבּוֹ נֶהֱרַג גְּדַלְיָה בֵּן אֲחִיקָם וְנִכְבַּת גַּחֶלֶת יִשְׂרָאֵל הַנִּשְׁאָרָה וְסִבֵּב לְהָתָם גָּלוּתָן. וַעֲשִׂירִי בְּטֵבֵת שֶׁבּוֹ סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל נְבוּכַדְנֶאצַּר הָרָשָׁע עַל יְרוּשָׁלַיִם וֶהֱבִיאָהּ בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק. וְי''ז בְּתַמּוּז חֲמִשָּׁה דְּבָרִים אֵרְעוּ בּוֹ. נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת. וּבָטֵל הַתָּמִיד מִבַּיִת רִאשׁוֹן. וְהֻבְקְעָה יְרוּשָׁלַיִם בְּחֻרְבָּן שֵׁנִי. וְשָׂרַף אַפּוֹסְטוֹמוֹס הָרָשָׁע אֶת הַתּוֹרָה. וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל:

בְּכָל יוֹם חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת אֵלּוּ וְאַחַר כָּךְ קוֹרֵא מְעַט מִדִּבְרֵי תּוֹרָה. וְנָהֲגוּ הָעָם לִקְרֹא (במדבר ו כב כז) ״בִּרְכַּת כֹּהֲנִים״. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁקּוֹרִין (במדבר כח ב) ״צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁקּוֹרִין שְׁתֵּיהֶן. וְקוֹרִין פְּרָקִים אוֹ הֲלָכוֹת מִן הַמִּשְׁנָה וּמִן הַבְּרַיְתּוֹת:

וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. הָרִאשׁוֹן קוֹרֵא שְׁלֹשָׁה פְּסוּקִים מִפָּרָשַׁת (במדבר כח ב) ״צַו״. וְהַשֵּׁנִי חוֹזֵר וְקוֹרֵא פָּסוּק ג׳‎ שֶׁקָּרָא הָרִאשׁוֹן וּשְׁנֵי פְּסוּקִים שֶׁאַחֲרָיו כְּדֵי שֶׁיְּשַׁיֵּר בַּפָּרָשָׁה שְׁלֹשָׁה פְּסוּקִים. וְהַשְּׁלִישִׁי קוֹרֵא שְׁלֹשָׁה פְּסוּקִים שֶׁשִּׁיֵּר הַשֵּׁנִי עִם (במדבר כח ט) ״וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת״. וְהָרְבִיעִי קוֹרֵא (במדבר כח יא) ״וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם״. וְאִם חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת מוֹצִיאִין שְׁנֵי סְפָרִים בְּשַׁחֲרִית. בְּאֶחָד קוֹרִין בּוֹ סֵדֶר אוֹתָהּ שַׁבָּת וּבַשֵּׁנִי קוֹרֵא בּוֹ הַמַּשְׁלִים וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם. וְהַמַּפְטִיר קוֹרֵא עִנְיַן רֹאשׁ חֹדֶשׁ. וּמַפְטִירִין (ישעיה סו כג) ״וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ״. וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת מַפְטִירִין (ישעיה א יד) ״חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי״. וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת מַפְטִירִין בַּשַּׁבָּת שֶׁלְּפָנָיו (שמואל א כ יח) ״וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוֹנָתָן מָחָר חֹדֶשׁ״:

שאילתא דמחייבין דבית ישראל למיקרא בסיפי׳ ולאגמורי באוריית׳ ולאפטורי בנביא יומא בענייניה הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג דכתיב וידבר משה את מועדי ה׳ אל בני ישראל ומצוה שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו ולמדרש נמי בעניינה דיומא כדתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר משה תקן לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג בחנוכה קרינן בנשיאים בפורים קרינן בויבא עמלק ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים ואמר רבי יצחק נפחא ראש חדש אדר שחל להיות בשבת מביאין שלשה ספרי תורות וקורין אחת עניינו של יום ואחת בראש חודש ואחת בכי תשא ואמר רבי יצחק נפחא ראש חדש טבת שחל להיות בשבת מביאין שלשה ספרי תורות וקורין אחד בעניינו של יום ואחד בראש חדש ואח׳ בשל חנוכה בחנוכה ובפורים קורין שלשה בראשי חדשים ובחולו של מועד קורין ד׳ דאיכא מוסף מוסיפין גברא ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים חל להיות בתוך השבת מקדימין וקורין בפרשת שקלים ובשבת אחרת מפסיקין בשנייה זכור בשלישי פרה אדומה ברביעית החדש ואם חל להיות בששי בחמישית החדש אחר כך חוזרין לכסדרן לכל מפסיקין בראשי חדשים בחנוכה ובפורים בתעניות ובמועדות וביום הכפורי׳ בפסח קורים בפרשת מועדות וסימן מש"ך תור"א קד"ש בכספ"א פס"ל במדבר"א של"ח בוכר"א בעצרת בחדש השלישי וביום שני כל הבכור בראש השנה יום ראשון וה׳ פקד את שרה יום שני והאלהים נסה את אברהם ביום הכפורים אחרי מות בחג בקרבנות החג בחנוכה בנשיאים בפורים ויבא עמלק בראשי חדשים ובראשי חדשיכם במעמדות במעשה בראשית בתעניות ויחל משה בשני ובחמישי ובשבת ובמנחה קורין כסדרן ואינו עולה להם מן המניין שנאמר וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל מצוותן שיהו קורין כל אחד ואחר בזמנו:

וקורא הכהן ג' פסוקים שהם וידבר צו ואמרת ולוי חוזר וקורא ואמרת וקורא את הכבש אחד ועשירי' האיפה וישראל קורא עולת תמיד עד ובראשי חדשיכם ורביעי קורא ובראשי חדשיכם עד סוף: