בראשית א:ה הלכה: משנה תורה, הלכות קריאת שמע, שולחן ערוך, חושן משפט, אגרת השבת ושולחן ערוך, יורה דעה

פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם קוֹרְאִין קְרִיאַת שְׁמַע, בָּעֶרֶב וּבַבֹּקֶר. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו ז) ״וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ״ בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִין וְזֶה הוּא לַיְלָה. וּבְשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין וְזֶה הוּא יוֹם:

זמן ישיבת הדיינים מהבוקר עד סוף שעה חמישית (מכאן ואילך אין צריכים לישב) (טור):

ועתה אחפש במעשה בראשית, ואחל להשיב על האומר כי הלילה הולך אחר היום.²⁴ ״רבים חסרי אמונה השתבשו בעבור זה הפסוק, ואמרו כי חייב אדם לשמור יום השבת והלילה הבא אחריו…ופירשו ׳ויהי ערב ויהי בקר׳ (בראשית א ה) כרצונם, כי יום ראשון לא השלים עד בקר יום שני. ולא דברו נכונה״ (פירוש שמות טז כה, עמ׳ קו). אלו היה כן, למה לא אמר הכתוב מפורש ״מבקר עד בקר יום אחד״? או ״מאור עד בקר״? ולמה הכניס באמצע ״ויהי ערב״ (בראשית א ה)? והנה משמע הכתוב ״ויהי ערב ויהי בקר״ — כי מערב עד בקר הוא יום אחד, הפך מה שדבר בראשונה ״ויקרא אלהים לאור יום״ (שם).²⁵ ״עתה שים לבך להבין טפשות המפרשים ׳ויהי ערב ויהי בקר׳ אשר הזכרתי. כי הכתוב אומר ׳ויקרא אלהים לאור יום׳ (בראשית א ה), והוא מעת זרוח השמש עד שקעו, ׳ולחשך קרא לילה׳ (שם) מעת שקוע השמש עד זרחו. והנה הלילה הפך היום כמו שחשך הפך אור. אם כן איך יקרא מעת ערב שהוא עריבת השמש עד בקר ׳יום׳, והנה הוא לילה. והנה כתוב על אלה ׳לילה ליום ישימו׳ (איוב יז יב)״ (פירוש שמות טז כה, עמ׳ קו).