בראשית ג:יט הלכה: משנה תורה, הלכות יסודי התורה, שלחן של ארבע, בן איש חי וקיצור שלחן ערוך

בְּזֵעַ֤ת אַפֶּ֙יךָ֙ תֹּ֣אכַל לֶ֔חֶם עַ֤ד שֽׁוּבְךָ֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה כִּ֥י מִמֶּ֖נָּה לֻקָּ֑חְתָּ כִּֽי־עָפָ֣ר אַ֔תָּה וְאֶל־עָפָ֖ר תָּשֽׁוּב׃

משנה תורה, הלכות יסודי התורה

הוֹאִיל וְכָל הַנִּפְסָד יִפָּרֵד לִיסוֹדוֹת אֵלּוּ לָמָּה נֶאֱמַר לָאָדָם (בראשית ג יט) "וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב". לְפִי שֶׁרֹב בִּנְיָנוֹ מִן הֶעָפָר. וְלֹא כָּל הַנִּפְסָד כְּשֶׁיִּפָּסֵד מִיָּד יַחֲזֹר לְאַרְבָּעָה הַיְסוֹדוֹת. אֶלָּא יִפָּסֵד וְיַחֲזֹר לְדָבָר אַחֵר וְדָבָר אַחֵר לְדָבָר אַחֵר וְסוֹף הַדְּבָרִים יַחֲזֹר לַיְסוֹדוֹת וְנִמְצְאוּ כָּל הַדְּבָרִים חוֹזְרִין חֲלִילָה:
שאל רבBookmarkShareCopy

שלחן של ארבע

וצריך שתבין המאמר שאמרו רז"ל צדיקים שעתיד הקב"ה להחיות שוב אינן חוזרין לעפרן אלא יהיו קיימין שנאמר (ישעיהו ד׳:ג׳) והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו מה קדוש קיים לעולם אף צדיק שעתיד הקב"ה להחיות לעולם קיים כן דרשו בסנהדרין (דף צב). ובמקום אחר דרשו מתים שעתיד הקב"ה להחיות שוב אינן חוזרין לעפרן אלא יהיו קיימים לעולם ומתעדנין בתוך שבע חופות. וזה באור הענין וסוד המאמר שהרי גזרת הכתוב (בראשית ג׳:י״ט) כי עפר אתה ואל עפר תשוב לא היתה אלא מצד החטא הקדמוני וכיון שחטא נסתלק ובלע המות לנצח וישב הים לפנות בקר לאיתנו ותקפו של עולם והכלים מעשה ידיו ית' אין מי שיחטיאם כי המקטרג חלף הלך לו על כן אינם חוזרים לעפרן לעולם כי כיון שחטא מסולק ובכל הרי הגזרה בטלה ולכך אינן חוזרים לעפרן, ואע"פ שאין חוזרים לעפרן לעולם אין לך להבין שיעמדו הגופות קיימים כב"ו ממש בגידים ועצמות כמו שאנו עכשיו אלא שיזכו למעלות הלקיחה וההתהפכות אבל לעפרן לא יחזרו לעולם כן צריך להבין מי שדעתו צלולה ולא יונהו פת בג תאוותיו ויין משתיו ולא יתשתה אחר הדברים שהפתאים נפתים בהם ומשוקעים בעון מצולות שכלם:
שאל רבBookmarkShareCopy

שלחן של ארבע

כי כן יסד המלך על אבינו הראשון. בחטאו יום בעל הלשון. השיאו יום נלכד בחרמו. נגזר עליו שיאכל בזעת אפו לחמו. וישח אדם וילך שחוח. נתחלף לו נגע במקום ענג ועמל במקום מנוח. נסרחה חכמתו. נתמעטה קומתו. וגרם לו חולשה תחת כח. ותחת חטה יצא חוח. תחת חיי עולם מות. ותחת אור צלמות. ובכל זה יפה כח העליונים. והורע כח התחתונים. כי העליונים בלא יגיעה נזונים. והתחתונים בהספקת מימיהם מיוסרים ומעונים. נתן במרומים לעליונים. חיים נצחיים לדורי דורים, ולתחתונים חיים קצרים. ימיהם קלו מני רץ. והוא המשל הנמרץ. שהביאו רז"ל בב"ר על והארץ היתה תהו ובהו.
שאל רבBookmarkShareCopy

שולחן ערוך, יורה דעה

זמין למנויי פרימיום בלבד