בראשית ט:כה הלכה: משנה תורה, הלכות מתנות עניים

הָיוּ לְפָנֵינוּ עֲנִיִּים הַרְבֵּה אוֹ שְׁבוּיִים הַרְבֵּה וְאֵין בַּכִּיס כְּדֵי לְפַרְנֵס אוֹ כְּדֵי לְכַסּוֹת אוֹ כְּדֵי לִפְדּוֹת אֶת כֻּלָּן. מַקְדִּימִין אֶת הַכֹּהֵן לַלֵּוִי. וְלֵוִי לְיִשְׂרָאֵל. וְיִשְׂרָאֵל לְחָלָל. וְחָלָל לִשְׁתוּקִי. וּשְׁתוּקִי לַאֲסוּפִי. וַאֲסוּפִי לְמַמְזֵר. וּמַמְזֵר לְנָתִין. וְנָתִין לְגֵר. שֶׁהַנָּתִין גָּדַל עִמָּנוּ בִּקְדֻשָּׁה. וְגֵר קוֹדֵם לְעֶבֶד מְשֻׁחְרָר. לְפִי שֶׁהָיָה בִּכְלַל אָרוּר: