בראשית יח:ח הלכה: שלחן של ארבע ומשנה תורה, הלכות תלמוד תורה

וכן הכלי שמחתכין בו המאכל נקרא מאכלת על שם שמכלה ומשחית כלשון (דברים ז׳:ט״ז) ואכלת את כל העמים. ופסוק ויאכלו שהזכירה תורה במלאכי השרת יורה ע"ז כמו שדרשו חז"ל בשלשה בני הבקר שהביא להם אברהם ראשון ראשון מסתלק וכלה מעל השלחן, ואברהם המכיר בזה הביא מן בשר לרוב פעם אחר פעם כאדם המקריב ומרבה עולות למזבח, וכן באדם הראשון כתיב (בראשית ג׳:ו׳) ותתן גם לאישה עמה ויאכל, מלת ויאכל מפרסמת חטאו במעשה ובמחשבה, במעשה הוא שהפסיד הפרי מן האילן ואכלו כנגד מה שהוזהר עליו כי ביום אכלך ממנו וגו', מחשבה הוא שהשחית וקצץ ועשה מן הענף אילן בפני עצמו, וא"כ הכל בהשחתה וכליון בין בדבר הגופני בין בדבר השכלי, ונמצאת אומר מלת ואוכל כוללת השחתה בדבר השפל והשחתה בדבר העליון, כמו שכתוב (שמות לד) כי שחת עמך וכמו שנקרא ירבעם משחית לפי שהשחית וקצץ בנטיעות:

רצה בעה"ב לשמש לאורחים הוא בעצמו הרשות בידו ואפי' היה בעה"ב ת"ח והטעם משום דאמרי' הרב שמחל על כבודו כבודו מחול שנאמר וה' הולך לפניהם יומם, ומקשה התם הכי השתא הקב"ה עלמא דידיה הוא כו' הדר אמר תורה דיליה היא שנאמר ובתורתו יהגה יומם ולילה. ועוד אמרו שם נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול. מעשה בר"א ור"י שהיו מסובין בבית משתה בנו של ר"ג הזקן ור"ג משקה אותם נתן לו כוס לר"א ולא קבלו לר"י וקבלו, א"ל ר"א מה זה ר"י אנו יושבין ור"ג ברבי עומד ומשקה עלינו, א"ל מצינו גדול ששמש, אברהם גדול הדור היה וכתוב בו (בראשית יח) והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו ושמא תאמר כמלאכי השרת נדמו לו לא נדמו אלא כערביים ואנו לא יהא ר"ג ברבי עומד ומשקה עלינו. אמר להם ר' צדוק עד מתי אתם מניחים כבודו ש"מ ועוסקים בכבוד של בריות, הקב"ה משיב הרוחות ומעלה נשיאים מוריד הטל ומצמיח אדמה ועורך שלחן לפני כל אחד ואחד ואנו לא יהא ר"ג ברבי עומד ומשקה עלינו:

הָרוֹאֶה חָכָם אֵינוֹ עוֹמֵד מִפָּנָיו עַד שֶׁיַּגִּיעַ לוֹ לְאַרְבַּע אַמּוֹת. וְכֵיוָן שֶׁעָבַר יוֹשֵׁב. רָאָה אַב בֵּית דִּין עוֹמֵד מִלְּפָנָיו מִשֶּׁיִּרְאֶנּוּ מֵרָחוֹק מְלֹא עֵינָיו וְאֵינוֹ יוֹשֵׁב עַד שֶׁיַּעֲבֹר מֵאַחֲרָיו אַרְבַּע אַמּוֹת. רָאָה אֶת הַנָּשִׂיא עוֹמֵד מִלְּפָנָיו מְלֹא עֵינָיו וְאֵינוֹ יוֹשֵׁב עַד שֶׁיֵּשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ אוֹ עַד שֶׁיִּתְכַּסֶּה מֵעֵינָיו. וְהַנָּשִׂיא שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ כְּבוֹדוֹ מָחוּל. כְּשֶׁהַנָּשִׂיא נִכְנָס כָּל הָעָם עוֹמְדִים וְאֵינָן יוֹשְׁבִין עַד שֶׁיֹּאמַר לָהֶם שְׁבוּ. כְּשֶׁאָב בֵּית דִּין נִכְנָס עוֹשִׂין לוֹ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת וְעוֹמְדִין מִכָּאן וּמִכָּאן עַד שֶׁנִּכְנָס וְיוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וּשְׁאָר הָעָם יוֹשְׁבִין בִּמְקוֹמָן: