בראשית כג:טז הלכה: שולחן ערוך, אבן העזר

נָתַן לָהּ פְּרוּטָה וְאָמַר לָהּ: הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּזֶה עַל מְנָת שֶׁאֶתֵּן לִיךְ מָנֶה, כְּשֶׁיִּתְקַיֵּם הַתְּנַאי יָחוּלוּ הַקִּדּוּשִׁין לְמַפְרֵעַ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר: "מֵעַכְשָׁו", שֶׁכָּל הָאוֹמֵר: "עַל מְנָת", כְּאוֹמֵר: "מֵעַכְשָׁו", דָּמֵי. וְאִם קִבְּלָה קִדּוּשִׁין מֵאַחֵר קֹדֶם שֶׁיִּתְקַיֵּם הַתְּנַאי, וְאַחַר כָּךְ נִתְקַיֵּם הַתְּנַאי, אֵין קִדּוּשֵׁי הַשֵּׁנִי כִּלוּם. וְאִם אָמַר לָהּ: עַל מְנָת שֶׁאֶתֵּן לִיךְ מָנֶה תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, אִם נָתַן לָהּ תּוֹךְ שִׁלֹשִׁים יוֹם, הֲווֹ קִדּוּשִׁין לְמַפְרֵעַ; וְאִם לֹא נָתַן תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת, וְאִם קִבְּלָה קִדּוּשִׁין מֵאַחֵר תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, מְקֻדֶּשֶׁת וְאֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְכִי שָׁלְמוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם, אִם לֹא קִיֵּם רִאשׁוֹן תְּנָאוֹ, פָּקְעוּ קִדּוּשֵׁי קַמָּא וְגָמְרוּ קִדּוּשֵׁי בָּתְרָא וְאֵינָהּ צְרִיכָה גֵּט מֵרִאשׁוֹן. וְאִם קִיֵּם רִאשׁוֹן תְּנָאוֹ, אֵינָהּ צְרִיכָה גֵּט מִשֵּׁנִי: