בראשית כח:יא הלכה: בן איש חי, אבודרהם, משנה תורה, הלכות יסודי התורה וקיצור שלחן ערוך

וַיִּפְגַּ֨ע בַּמָּק֜וֹם וַיָּ֤לֶן שָׁם֙ כִּי־בָ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וַיִּקַּח֙ מֵאַבְנֵ֣י הַמָּק֔וֹם וַיָּ֖שֶׂם מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו וַיִּשְׁכַּ֖ב בַּמָּק֥וֹם הַהֽוּא׃

בן איש חי

ועוד נראה לי בסייעתא דשמיא, מה שבחר עתה לקראו בשם יעקב, דידוע מה שכתבו המקובלים בפסוק "ויפגע במקום" (בראשית כח, יא), ד"יעקב" עם האותיות קפ"ו, כמנין מקום, עד כאן דבריהם. והנה ישראל משולשים בשלושה מדרגות של קדושה, שהם כהנים לויים ישראלים. ושילוש זה הוא שלימות שלהם, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, "בריך רחמנא דיהב אוריין תליתאי לעם תליתאי" (שבת פח א). וידוע שישראל נקראו גוי גדול, כמו שאמר השם יתברך לאברהם אבינו: "ואעשך לגוי גדול" (בראשית יב ב, וכתיב: "ויהי שם לגוי גדול" (דברים כו, ה), וכתיב: "כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו" וגו'. (שם ד, ז) והנה ג' פעמים גוי גדול, כנגד כהנים לויים ישראלים, עולה מספר קפ"ו, כמנין יעקב, שהוא סוד קפ"ו, מספר מקום, כמו שכתבו המקובלים ז"ל. ולכן, אף על פי שקראו בשם ישראל, לא נתבטל שם יעקב, דחביב הוא, שבו נרמז שלימות ישראל בשלושה מדרגות של כהנים לוים ישראלים, שהם ג' פעמים גוי גדול. ועל כן, עתה שבא לבשרו: "אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם"(בראשית מו, ג), לכך קראו בשם יעקב, שהוא מספר ג' פעמים גוי גדול שיש לזרעו, שהם מספר שמו של הקדוש ברוך הוא הנקרא מקום, כמניין ג' פעמים גוי גדול. לכן ישראל הם עם תליתאי, שמשולשים בג' פעמים גוי גדול, שהם כנגד כהנים לוים ישראלים.
שאל רבBookmarkShareCopy

אבודרהם

גרסינן בירושלמי בפר' תפלת השחר מהיכן למדו שלש תפלות ר' שמואל בר נחמן אמר כנגד שלשת פעמים שהיום משתנה על הבריות, בשחר אדם צריך לומר מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שהוצאתני מאפלה לאורה. במנחה אדם צריך לומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי כשם שזיכתני לראות את החמה במזרח כך תזכני לראותה במערב. בערב אדם צריך לומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי כשם שהייתי באפלה והוצאתני לאור כך תוציאני מאפלה לאורה. ר' יהושע בן לוי אמר תפלות מאבות למדו. תפלת השחר מאברהם אבינו שנאמ' וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה' ואין עמידת אלא תפלה כמה דתימר ויעמד פנחס ויפלל. תפלת המנחה מיצחק אבינו שנאמר ויבא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ואין שיחה אלא תפלה כמה דתימר תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו. תוספתא ואע"ג דאמרינן במסכת יומא צלותיה דאברהם אבינו מכי משחרי כותלי. יש לומר שהתפלל אותה ולא קבעה על עצמו עד שעמד יצחק וקבעה ע"כ. תפלת הערב מיעקב אבינו שנאמ' ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש. ואין פגיעה אלא תפלה כמה דתימר יפגעו נא בה' צבאות. תוספתא והדרשנים אומרים סימן לזמניהם באות שנייה משמותם. אברהם ב' בבקר. יצחק צ' כנגד צהרים, יעקב ע' כנגד ערבית ע"כ. ורבנין אמרין תפלות מתמידין למדו. תפלת השחר מתמיד של שחר את הכבש אחד תעשה בבקר. תפלת המנחה מתמיד של בין הערביים. ואת הכבש השני תעשה בין הערביים. תפלת הערב לא מצאו במה לתלותה ושנו אותה סתם הדא היא דתנין תפלת הערב אין לה קבע. אמר ר' תנחומא עוד קבעו אותה כנגד איברים ופדרים שהיו מתאכלים על גבי המזבח כל הלילה.
שאל רבBookmarkShareCopy

משנה תורה, הלכות יסודי התורה

הַדְּבָרִים שֶׁמּוֹדִיעִים לַנָּבִיא בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה דֶּרֶךְ מָשָׁל מוֹדִיעִין לוֹ וּמִיָּד יֵחָקֵק בְּלִבּוֹ פִּתְרוֹן הַמָּשָׁל בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה וְיֵדַע מָה הוּא. כְּמוֹ הַסֻּלָּם שֶׁרָאָה יַעֲקֹב אָבִינוּ וּמַלְאָכִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ וְהוּא הָיָה מָשָׁל לְמַלְכֻיּוֹת וְשִׁעְבּוּדָן. וּכְמוֹ הַחַיּוֹת שֶׁרָאָה יְחֶזְקֵאל וְהַסִּיר נָפוּחַ וּמַקֵּל שָׁקֵד שֶׁרָאָה יִרְמְיָה וְהַמְּגִלָּה שֶׁרָאָה יְחֶזְקֵאל וְהָאֵיפָה שֶׁרָאָה זְכַרְיָה. וְכֵן שְׁאָר הַנְּבִיאִים. מֵהֶם אוֹמְרִים הַמָּשָׁל וּפִתְרוֹנוֹ כְּמוֹ אֵלּוּ. וְיֵשׁ שֶׁהֵן אוֹמְרִים הַפִּתְרוֹן בִּלְבַד. וּפְעָמִים אוֹמְרִים הַמָּשָׁל בִּלְבַד בְּלֹא פִּתְרוֹן כְּמִקְצָת דִּבְרֵי יְחֶזְקֵאל וּזְכַרְיָה וְכֻלָּן בְּמָשָׁל וְדֶרֶךְ חִידָה הֵם מִתְנַבְּאִים:
שאל רבBookmarkShareCopy

שולחן ערוך, יורה דעה

זמין למנויי פרימיום בלבד

שולחן ערוך, אורח חיים

זמין למנויי פרימיום בלבד

שולחן ערוך, אורח חיים

זמין למנויי פרימיום בלבד