דברים ו:יח הלכה: משנה תורה, הלכות שכנים, משנה תורה, הלכות מלווה ולווה וקיצור שלחן ערוך

וְלֹא עוֹד אֶלָּא הַמּוֹכֵר קַרְקַע שֶׁלּוֹ לְאַחֵר יֵשׁ לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא בְּצַד הַמֵּצַר שֶׁלּוֹ לִתֵּן דָּמִים לַלּוֹקֵחַ וּלְסַלֵּק אוֹתוֹ וְזֶה הַלּוֹקֵחַ הָרָחוֹק כְּאִלּוּ הוּא שָׁלִיחַ שֶׁל בֶּן הַמֵּצַר. בֵּין שֶׁמָּכַר הוּא בֵּין שֶׁמָּכַר שְׁלוּחוֹ בֵּין שֶׁמָּכְרוּ בֵּית דִּין יֵשׁ בּוֹ דִּין בֶּן הַמֵּצַר. אֲפִלּוּ הָיָה הַלּוֹקֵחַ תַּלְמִיד חָכָם וְשָׁכֵן וְקָרוֹב לַמּוֹכֵר וּבֶן הַמֵּצַר עַם הָאָרֶץ רָחוֹק בֶּן הַמֵּצַר קוֹדֵם וּמְסַלֵּק אֶת הַלּוֹקֵחַ. וְדָבָר זֶה מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו יח) "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב" אָמְרוּ חֲכָמִים הוֹאִיל וְהַמֶּכֶר אֶחָד הוּא טוֹב וְיָשָׁר הוּא שֶׁיִּקְנֶה מָקוֹם זֶה בֶּן הַמֵּצַר יוֹתֵר מִן הָרָחוֹק. הָיוּ בְּנֵי הַמֵּצַר רַבִּים כֻּלָּם זוֹכִים בְּזוֹ הַשָּׂדֶה הַנִּמְכֶּרֶת וְהִיא בֵּינֵיהֶם לְפִי מִנְיָנָם וְנוֹתְנִין מִן הַדָּמִים לַלּוֹקֵחַ. וְהוּא שֶׁבָּאוּ כֻּלָּם בְּפַעַם אַחַת. אֲבָל אִם קָדַם אֶחָד מֵהֶן וְסִלֵּק אֶת הַלּוֹקֵחַ זָכָה בָּהּ לְבַדּוֹ הוֹאִיל וְהוּא בֶּן הַמֵּצַר. וְכֵן אִם בָּאוּ מִקְצָתָן וּמִקְצָתָן בִּמְדִינָה אַחֶרֶת מְסַלְּקִין אוֹתוֹ אֵלּוּ הָעוֹמְדִים כָּאן בִּלְבַד וְהִיא לָהֶן. וְכֵן הַמּוֹכֵר לְאֶחָד מִבְּנֵי הַמֵּצַר אוֹ לְאֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין שֶׁלּוֹ בְּמַשָּׂא וּמַתָּן אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ שֻׁתָּפוֹ בַּקַּרְקַע זָכָה בָּהּ. וְאֵין שְׁאָר הַשֻּׁתָּפִין אוֹ שְׁאָר בְּנֵי הַמֵּצַר נוֹטְלִין עִמּוֹ:

בֵּית דִּין שֶׁשָּׁמוּ לְבַעַל חוֹב בֵּין בְּנִכְסֵי לוֶֹה בֵּין בִּמְשֻׁעְבָּדִין שֶׁבְּיַד הַלּוֹקֵחַ וּלְאַחַר זְמַן הִשִּׂיגָה יָדוֹ שֶׁל לוֶֹה אוֹ שֶׁל נִטְרָף אוֹ שֶׁל יוֹרְשֵׁיהֶן וְהֵבִיאוּ לְבַעַל חוֹב אֶת מְעוֹתָיו מְסַלְּקִין אוֹתוֹ מֵאוֹתָהּ קַרְקַע. שֶׁהַשּׁוּמָא חוֹזֶרֶת לַבְּעָלִים לְעוֹלָם. מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו יח) "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב":

הָרוֹצֶה לִמְכֹּר קַרְקַע אוֹ בַּיִת, וּבָאוּ שְׁנַיִם, כָּל אֶחָד אוֹמֵר: אֲנִי אֶקַּח בְּדָמִים אֵלּוּ, וְאֵין אֶחָד מֵהֶם בַּעַל הַמֶּצֶר, אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶם מִיּושְׁבֵי עִירוֹ וְהַשֵּׁנִי מֵעִיר אַחֶרֶת, בֶּן עִירוֹ קוֹדֵם. הָיוּ שְׁנֵיהֶם מִיּושְׁבֵי עִירוֹ וְאֶחָד מֵהֶם שְׁכֵנוֹ, שְׁכֵנוֹ קוֹדֵם. וְאִם הַשֵּׁנִי הוּא חֲבֵרוֹ הָרָגִיל עִמּוֹ וּשְׁכֵנוֹ אֵינוֹ רָגִיל עִמּוֹ כְּלָל, חֲבֵרוֹ קוֹדֵם. הָיָה אֶחָד מֵהֶם חֲבֵרוֹ וְאֶחָד מֵהֶם קְרוֹבוֹ, חֲבֵרוֹ קוֹדֵם, שֶׁנֶּאֱמַר טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק. אֲבָל לִשְׁאָר כָּל אָדָם, קְרוֹבוֹ קוֹדֵם, חוּץ מִתַּלְמִיד חָכָם שֶׁקוֹדֵם וַאֲפִלּוּ לִשְׁכֵנוֹ וַחֲבֵרוֹ הָרָגִיל אֶצְלוֹ. אֲבָל אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶם בַּעַל הַמֶּצֶר, הוּא קוֹדֵם לְכֻלָּם. וַאֲפִלּוּ לְאֶחָד שֶׁמְּכָרוֹ לְאַחֵר, יָכוֹל בַּעַל הַמֶּצֶר לִתֵּן אֶת הַדָּמִים לְהַלּוֹקֵחַ וּלְסַלֵּק אוֹתוֹ. וַאֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁמְּכָרוֹ לְאַחֵר, יָכוֹל בַּעַל הַמֶּצֶר לִתֵּן אֶת הַדָּמִים לְהַלּוֹקֵחַ וּלְסַלֵּק אוֹתוֹ. וַאֲפִלּוּ הַלּוֹקֵחַ הוּא תַּלְמִיד חָכָם וְשָׁכֵן וְקָרוֹב לַמּוֹכֵר, וְהַמִּצְרָן הוּא עַם הָאָרֶץ וְרָחוֹק מִן הַמּוֹכֵר, הַמִּצְרָן קוֹדֵם וּמְסַלֵּק אֶת הַלּוֹקֵחַ. וְכָל קְדִימוֹת אֵלּוּ, מִצְוַת חֲכָמִים הֵם, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה' (סִימָן קע"ה ורז"ש).