דברים יב:ט הלכה: משנה תורה, הלכות בית הבחירה ואבודרהם

מִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת בַּיִת לַה' מוּכָן לִהְיוֹת מַקְרִיבִים בּוֹ הַקָּרְבָּנוֹת. וְחוֹגְגִין אֵלָיו שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה ח) "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ". וּכְבָר נִתְפָּרֵשׁ בַּתּוֹרָה מִשְׁכָּן שֶׁעָשָׂה משֶׁה רַבֵּנוּ. וְהָיָה לְפִי שָׁעָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב ט) "כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה" וְגוֹ':

ואם חל להיות בשבת אומ' תחלה ויכולו ואחר כך מברך על היין ואחר כך על היום ואומר בחתימה ושבת ומועדי קדשך בשמחה ובששון הנחלתנו שמחה ביום טוב מפורשת ובשבת ברמז שנא' וביום שמחתכם ואמרינן בסיפרי אלו השבתות ובשבת מצאנו לשון נחלה שנאמ' ושמרו בני ישראל את השבת לדורותם וביום טוב לא מצאנו לשון נחלה אלא הוא על שם אל המנוחה ואל הנחלה כל יום שיש בו מנוחה הוא נחלה. וחותם בא"י מקדש השבת וישראל והזמנים. ואומר שהחיינו ואחר כך שותה.