דברים יב:יד הלכה: משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות, ערוך השולחן, משנה תורה, מצוות עשה וספר המצוות

כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּן בֵּין קָרְבְּנוֹת בְּהֵמָה וְעוֹף בֵּין קָרְבְּנוֹת מְנָחוֹת מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַקְרִיבָן בְּבֵית הַבְּחִירָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב יד) "וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ". וְכֵן מִצְוַת עֲשֵׂה לִהְיוֹת כָּל אָדָם מְטַפֵּל וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹת בְּהֵמָה שֶׁנִּתְחַיֵּב לְהַקְרִיבָן מִחוּצָה לָאָרֶץ לְבֵית הַבְּחִירָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב כו) "קָדָשֶׁיךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ לְךָ וּנְדָרֶיךָ תִּשָּׂא" וְגוֹ'. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּקָדְשֵׁי חוּצָה לָאָרֶץ שֶׁהוּא מְטַפֵּל בָּהֶם עַד שֶׁיְּבִיאֵם לְבֵית הַבְּחִירָה:

וְהֵיכָן הִזְהִיר עַל הַשְּׁחִיטָה בַּחוּץ. בְּהֶקֵּשׁ. נֶאֱמַר (דברים יב יד) "שָׁם תַּעֲלֶה עלֹתֶיךָ" וְנֶאֱמַר (דברים יב יד) "וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ". מָה הָעֲלִיָּה בַּחוּץ שֶׁעָנַשׁ עָלֶיהָ הִזְהִיר עָלֶיהָ בְּפֵרוּשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב יג) "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עלֹתֶיךָ". אַף עֲשִׂיָּה שֶׁבִּכְלַל הַשְּׁחִיטָה שֶׁעָנַשׁ עָלֶיהָ בְּפֵרוּשׁ הֲרֵי הוּא מֻזְהָר עָלֶיהָ. שֶׁלֹּא עָנַשׁ הַכָּתוּב אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר:

דיני כבד, דלא סגי ליה במליחה, וצריך צלייה • ובו כ"ח סעיפים
הכבד יש בו ריבוי דם, דהוא כולו דם, אלא שהתורה התירתו, דלא אסרה תורה אלא דם הנשפך כמים, שנאמר עַל-הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם (דברים יב יד), והכבד הוא קרוש ועומד בגוף הבהמה ואינו נשפך כמים [לבוש], והנה הריבוי דם מבואר לעיני כל שנשפך ממנו דם רב, ושהוא בהרכבתו כולו דם, יש בחינה ג"כ שכשהכבד מתקלקל ונתמחה, נתמסמס ונהפך כולו לדם, והיינו שהדם יוצא דרך הפה וימות הבעל חי (גיטין סט א), וזהו שאמר הנביא בקינתו נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי עַל-שֶׁבֶר בַּת-עַמִּי (איכה ב יא), וגם בחולין (חולין קט א) מבואר שהוא ממש כדם, דחשיב שם מה שהתירה התורה כנגד מה שאסרה, אסר לן דמא התיר לן כבדא, ע"ש, הרי שהוא ממש כדם: