דברים יד:ג הלכה: משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין, משנה תורה, מצוות לא תעשה וספר החינוך

כָּל קָרְבָּן שֶׁנֶּאֱמַר שֶׁהוּא פָּסוּל בֵּין שֶׁנִּפְסַל בְּמַחְשָׁבָה בֵּין בְּמַעֲשֶׂה בֵּין שֶׁאֵרַע בּוֹ דָּבָר שֶׁפְּסָלוֹ. כָּל הָאוֹכֵל מִמֶּנּוּ כְּזַיִת בְּמֵזִיד לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד ג) "לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה":

וְכֵן קָדָשִׁים שֶׁהֻטַּל בָּהֶם מוּם. הָאוֹכֵל מֵהֶם כְּזַיִת לוֹקֶה. הֲרֵי הֵם בִּכְלַל (דברים יד ג) "כָּל תּוֹעֵבָה" עַד שֶׁיִּוָּלֵד לָהֶם מוּם אַחֵר וְיֵאָכְלוּ בְּמוּמָן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכָל שֶׁפִּסּוּלוֹ מִסָּפֵק אֵין לוֹקִין עָלָיו:

שלא תאכל חללה קודש, לא תרומות ולא חזה ושוק, שנאמר "ובת כוהן--כי תהיה, לאיש זר" (ויקרא כב,יב).