לֹא־תָח֥וֹס עֵֽינְךָ֖ עָלָ֑יו וּבִֽעַרְתָּ֧ דַֽם־הַנָּקִ֛י מִיִּשְׂרָאֵ֖ל וְט֥וֹב לָֽךְ׃ (ס)
משנה תורה, הלכות חובל ומזיק
וְכֵן זֶה שֶׁנֶּאֱמַר בְּחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ וּמַזִּיקוֹ (דברים כה יב) "לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ" שֶׁלֹּא תָּחוּס בְּתַשְׁלוּמִין שֶׁמָּא תֹּאמַר עָנִי הוּא זֶה וְשֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה חָבַל בּוֹ אֲרַחֲמֶנּוּ לְכָךְ נֶאֱמַר לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ:
משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם
אָסוּר לְבֵית דִּין לָחוּס עַל הַהוֹרֵג שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ כְּבָר נֶהֱרַג זֶה וּמַה תּוֹעֶלֶת יֵשׁ בַּהֲרִיגַת הָאַחֵר וְנִמְצְאוּ מִתְרַשְּׁלִין בַּהֲרִיגָתוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יט יג) "וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו וּבִעַרְתָּ דַם הַנָּקִי". וְכֵן אָסוּר לְבֵית דִּין לָחוּס עַל מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב קְנָס שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ עָנִי הוּא זֶה שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה עָשָׂה אֶלָּא מַגְבִּין מִמֶּנּוּ כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּלֹא חֲנִינָה שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ. וְכֵן בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת אֵין מְרַחֲמִין עַל הַדַּל. שֶׁלֹּא תֹּאמַר עָנִי הוּא זֶה וּבַעַל דִּינוֹ עָשִׁיר הוֹאִיל וַאֲנִי וְהֶעָשִׁיר חַיָּבִין לְפַרְנְסוֹ אֲזַכֶּנּוּ בַּדִּין וְנִמְצָא מִתְפַּרְנֵס בְּכָבוֹד. עַל זֶה הִזְהִירָה תּוֹרָה (שמות כג ג) "וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ". וְנֶאֱמַר (ויקרא יט טו) "לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל". אָסוּר לְהַדֵּר פְּנֵי גָּדוֹל. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁבָּאוּ לְפָנֶיךָ שְׁנַיִם לְדִין אֶחָד חָכָם גָּדוֹל וְאֶחָד הֶדְיוֹט לֹא תַּקְדִּים לִשְׁאל בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל גָּדוֹל וְלֹא תַּסְבִּיר לוֹ פָּנִים וְלֹא תְּכַבְּדֶנּוּ. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹתָיו שֶׁל אַחֵר. אֶלָּא אֵינוֹ נִפְנֶה לְאֶחָד מֵהֶן עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט טו) "לֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל". אָמְרוּ חֲכָמִים אַל תֹּאמַר עָשִׁיר הוּא זֶה בֶּן גְּדוֹלִים הוּא זֶה הֵיאַךְ אֲבַיְּשֶׁנּוּ וְאֶרְאֶה בְּבוּשָׁתוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר לֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל:
משנה תורה, מצוות לא תעשה
שלא לרחם על המזיק בדיני קנסות, שנאמר "לֹא תָחוֹס עֵינְךָ" (דברים יט, כא).