לֹ֤א תַסִּיג֙ גְּב֣וּל רֵֽעֲךָ֔ אֲשֶׁ֥ר גָּבְל֖וּ רִאשֹׁנִ֑ים בְּנַחֲלָֽתְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּנְחַ֔ל בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לְרִשְׁתָּֽהּ׃ (ס)
משנה תורה, הלכות גניבה
הַמַּסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ וְהִכְנִיס מִתְּחוּם חֲבֵרוֹ בְּתוֹךְ תְּחוּמוֹ אֲפִלּוּ מְלוֹא אֶצְבַּע. אִם בְּחָזְקָה עָשָׂה הֲרֵי זֶה גַּזְלָן. וְאִם הִסִּיג בַּסֵּתֶר הֲרֵי זֶה גַּנָּב. וְאִם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִסִּיג הַגְּבוּל הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין בְּלָאו גְּנֵבָה אוֹ בְּלָאו גְּזֵלָה וּבְלָאו (דברים יט יד) "לֹא תַסִּיג". וְאֵין חַיָּב בְּלָאו זֶה אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יט יד) "בְּנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר תִּנְחַל":
ספר חסידים
המשנה מנהג ראשונים כמו פיוטים וקרוב"ץ שהנהיגו לומר אין צור חלף קרוב"ץ הקליר וזהו המנהג ואמר קרוב"ץ אחרות עובר משום אל תשיג גבול עולם אשר עשו אבותיך לא תשיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים:
משנה תורה, מצוות לא תעשה
שלא להסיג גבול, שנאמר "לא תסיג גבול ריעך" (דברים יט,יד).