דברים כב:ט הלכה: שולחן ערוך, חושן משפט, משנה תורה, הלכות נדרים, משנה תורה, הלכות כלאים ומשנה תורה, הלכות מאכלות אסורות

דיני דגרמי וכן דין המוסר דנין אותם דיינים שאינם סמוכים בא"י: הגה עדים שהעידו עדות שקר והוזמו והוציאו ממון על פיהם ואי אפשר למיהדר דנין אותן ומחייבין אותן לשלם (מרדכי ריש פרק החובל) וע' לקמן סי' כ"ט ס"ב:

הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ הֲרֵי אַתְּ עָלַי כְּאִמִּי אוֹ כַּאֲחוֹתִי אוֹ כְּעָרְלָה אוֹ כְּכִלְאֵי הַכֶּרֶם הֲרֵי זֶה כְּאוֹמֵר עַל הַפֵּרוֹת הֲרֵי אֵלּוּ כִּבְשַׂר חֲזִיר. כְּשֵׁם שֶׁהוּא מֻתָּר לְאָכְלָן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ כָּךְ מֻתָּר בְּאִשְׁתּוֹ. אֲבָל אִם אָמַר לָהּ הֲרֵינִי מֻדָּר מִמֵךְ הֲנָיָה אוֹ הֲנָאַת תַּשְׁמִישֵׁךְ אֲסוּרָה עָלַי הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עָלָיו כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:

הַזּוֹרֵעַ שְׁנֵי מִינֵי תְּבוּאָה אוֹ שְׁנֵי מִינֵי יְרָקוֹת עִם זֶרַע הַכֶּרֶם הֲרֵי זֶה לוֹקֶה שְׁתַּיִם. אַחַת מִשּׁוּם (ויקרא יט יט) "שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם" וְאַחַת מִשּׁוּם (דברים כב ט) "לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם":