וְכִ֥י תֶחְדַּ֖ל לִנְדֹּ֑ר לֹֽא־יִהְיֶ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃
משנה תורה, הלכות ערכים וחרמין
אַף עַל פִּי שֶׁהַהֶקְדֵּשׁוֹת וְהַחֲרָמִין וְהָעֲרָכִין מִצְוֹת וְרָאוּי לוֹ לְאָדָם לְהַנְהִיג עַצְמוֹ בִּדְבָרִים אֵלּוּ כְּדֵי לָכֹף יִצְרוֹ וְלֹא יִהְיֶה כִּילַי וִיקַיֵּם מַה שֶּׁצִּוּוּ נְבִיאִים (משלי ג ט) "כַּבֵּד אֶת הֵ' מֵהוֹנֶךָ". אַף עַל פִּי כֵן אִם לֹא הִקְדִּישׁ וְלֹא הֶעֱרִיךְ וְלֹא הֶחֱרִים מֵעוֹלָם אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. הֲרֵי הַתּוֹרָה הֵעִידָה וְאָמְרָה (דברים כג כג) "וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר לֹא יִהְיֶה בְךָ חֵטְא":
משנה תורה, מצוות עשה
לקיים אדם כל מה שהוציא בשפתיו, מקרבן או צדקה וכיוצא בהם, שנאמר: "מוצא שפתיך, תשמור ועשית" (דברים כג,כד).
שולחן ערוך, יורה דעה
מִי שֶׁהִתְנָה וְאָמַר: כָּל נְדָרַי שֶׁאֶדֹּר עַד זְמַן פְּלוֹנִי יִהְיוּ בְּטֵלִים, וְנָדַר בְּתוֹךְ הַזְּמַן, אִם הוּא זוֹכֵר לִתְנָאוֹ בִּשְׁעַת הַנֶּדֶר, נִדְרוֹ קַיָּם שֶׁהֲרֵי מְבַטֵּל תְּנָאוֹ בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹדֵר; וְאִם אֵינוֹ זוֹכֵר לִתְנָאוֹ בִּשְׁעַת הַנֶּדֶר, הַתְּנַאי קַיָּם וְהַנֶּדֶר בָּטֵל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין הַתְּנַאי מוֹעִיל לְבַטֵּל הַנֶּדֶר, אֶלָּא אִם כֵּן יִזְכְּרֶנוּ תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר לַנֶּדֶר וְיֹאמַר בְּלִבּוֹ שֶׁהוּא סוֹמֵךְ עַל הַתְּנַאי, וְיֵשׁ לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם.