דברים כד:ג הלכה: משנה תורה, הלכות גירושין, שולחן ערוך, אבן העזר ומשנה תורה, מצוות עשה

זָרַק הַגֵּט לְיָדָהּ וְהָיָה קָשׁוּר בִּמְשִׁיחָה וּקְצָת הַמְּשִׁיחָה בְּיָדוֹ. אִם יָכוֹל לְנַתְּקוֹ וְלַהֲבִיאוֹ אֶצְלוֹ אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת עַד שֶׁתִּפְסֹק הַמְּשִׁיחָה. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְנַתְּקוֹ הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת:

כְּשֶׁיִּתֵּן לָהּ הַגֵּט יֹאמַר לָהּ: "הֲרֵי אַתְּ מְגֹרֶשֶׁת מִמֶּנִּי בְּגֵט זֶה וּמֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם", אוֹ "הֲרֵי אַתְּ מְשֻׁלַּחַת מִמֶּנִּי". וְאִם שְׁלוּחוֹ נוֹתְנוֹ לָהּ, אוֹמֵר: "הֲרֵי אַתְּ מְגֹרֶשֶׁת מִפְּלוֹנִי בְּגֵט זֶה וַהֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם". וְאִם אָמַר: "אֵינִי אִישֵׁךְ", "אֵינִי בַּעְלֵךְ", יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁאֵינוֹ גֵּט, אֲפִלּוּ הָיָה מְדַבֵּר עִמָּהּ עַל עִסְקֵי גִּטָּהּ, דִּכְתִיב "וְשִׁלְּחָהּ" (דְּבָרִים כד, א ו ג) וְלֹא שֶׁיְּשַׁלַּח אֶת עַצְמוֹ. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁאִם הָיָה מְדַבֵּר עִמָּהּ עַל עִסְקֵי גִּטָּהּ, הָוְיָא סְפֵק מְגֹרֶשֶׁת:

לגרש בשטר, שנאמר: "וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה" (דברים כד,א; דברים כד,ג).